העבריינות החוזרת של מי שהועמדו לדין בבתי המשפט הקהילתיים נמוכה בשיעור של עד 50% מזו של מי שטופלו בבתי המשפט הפליליים הרגילים. כך מוצא מחקר ראשון מסוגו, אותו מפרסמת (23.8.23) הרשות השופטת. בתי המשפט הקהילתיים עוסקים בעבירות קלות יחסית, תוך שימת דגש על שיקומו הפרטני של העבריין והחזרתו לחיים נורמטיביים במישור האישי והתעסוקתי. עמותת ג'וינט-אשלים מובילה את הפרויקט, בשיתוף משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה ומשרד האוצר. הם החלו לפעול בהדרגה ב-2014, כיום פועלים שמונה כאלה ברחבי הארץ ובשנת 2022 הם עוגנו בחוק ועומדים לעבור לאחריות מלאה של הנהלת בתי המשפט. נשיא בתי המשפט הקהילתיים הוא אביטל חן, לשעבר נשיא בית משפט השלום בירושלים. את המחקר הובילו פרופ' טלי גל מהאוניברסיטה העברית, פרופ' הדר דנציג-רוזנברג מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אביטל מנטוביץ מאוניברסיטת חיפה. שאלה מרכזית שבדקו הייתה העבריינות החוזרת (רצידיביזם), שכן כאמור מטרתו העיקרית של הפרויקט היא למנוע חזרה למעגל הפשיעה. החוקרים השוו בין נאשמים שעברו בבתי המשפט הקהילתיים לבין בעלי נתונים דומים שטופלו במערכת הפלילית, ובנקודות זמן של שנה, שלוש שנים וחמש שנים לאחר סיום ההליך. הם מצאו, כי הראשונים ביצעו הרבה פחות עבירות - עד כדי פער של 50% בתום חמש שנים. החוקרים מדגישים: "בהעדר מידע ביחס לקבוצת הביקורת לגבי גורמים נוספים, כגון מוטיבציה להימנע מפשיעה ומעגלי תמיכה, לא ניתן להסיק באופן חד-משמעי שההשתתפות בתוכנית היא שהורידה את הרצידיביזם בקרב המסיימים בהצלחה, ולא תכונות אחרות, שייתכן כי מסבירות את שיעור הרצידיביזם הנמוך יותר שלהם בהשוואה לקבוצת הביקורת. ירידה יחסית זו בעבריינות החוזרת היא משמעותית יותר ממה שהתגלה בתוכניות דומות שנחקרו בעולם בהסתמך על שיטות דומות ושהתבססו על מודל בית המשפט הקהילתי, וממה שנמצא גם בתוכניות שיקום בתוך כותלי בית הכלא בישראל". עוד נמצא, כי 50% מבין המופנים לתוכנית - הכוללת רכיבים רבים שמחוץ לבית המשפט - מסיימים אותה בהצלחה. רוב הנושרים יוצאים ממנה בשני השלבים הראשונים, ורק 20% בשלבים מאוחרים יותר. החוקרים מעריכים, כי "קיומה של מערכת תמיכה (מערכת יחסים זוגית והורות לילדים) ובעיות הרקע מהם הם סובלים, היו המנבאים המשמעותיים ביותר לסיום בהצלחה או אי-הצלחה בתוכנית". החוקרים מציינים, כי הקורונה אפשרה לבחון האם כל רכיבי התוכנית חיוניים, וזאת לנוכח ההערכה שכאשר תתרחב לאיזורי הפריפריה - לא כל השירותים יהיו זמינים. מסקנתם: "עוד שאין תחליף למפגשים קהילתיים ולהגעה לבית המשפט, ולו אחת לתקופה, ניתן לרווח את המפגשים הפיזיים הפרטניים עם קציני המבחן, ולהחליף חלק מהם בתקשורת מקוונת", מה שעשוי להקל בעומס המוטל על המשתתפים. בנוגע לשיתוף הפעולה בין העוסקים בתוכנית - השופטים, התובעים, הסניגורים וקציני המבחן - אומר המחקר: "כאשר התפקידים מוגדרים ומובנים היטב, מתקיימות פלטפורמות קבועות ותדירות לניהול משותף וליישוב מחלוקות, וקיים כבוד הדדי בין חברי הצוות - ההרמוניה יכולה לשרור, למרות ולצד מחלוקות מקצועיות. עוד מתברר שמינון נכון של מתח בין חברי הצוות הוא בריא וחשוב להבטחת יעילותו של המודל בהשגת מטרותיו. הדימוי המתבקש הוא של שילוב כוחות - מעין 'סלט', אך לא 'מרק': לא טשטוש מוחלט של גבולות התפקידים השונים עד כדי תערובת אחידה, אלא שמירה על שונות מקצועית תוך שיתוף פעולה בהרמוניה".

לחזק את המעורבות הקהילתית

המחקר גם מצביע על הצורך לחזק את המעורבות הקהילתית, וזאת בשלושה מישורים. הראשון: נפגעי העבירה, שכיום אין מנגנון מוסדר לשילובם בבתי המשפט הקהילתיים (בניגוד לנהלים הסדורים במערכת הפלילית הרגילה). השני: הליכי צדק מאחה (הגעה להבנות בין העבריינים לקורבנות) במסגרת קהילתית, בדומה למדינות אחרות. השלישי: קשר בין בני משפחות של נאשמים לתמיכה הדדית, לצד קידום הרווחה האישית של בני המשפחות בפני עצמם. החוקרים מסיימים בהדגשת יתרונותיה של התוכנית: "ראשית, ממצאי המחקר מצביעים על כך שבית המשפט הקהילתי מביא להפחתה בשימוש בכליאה, הן מכיוון שהוא מציע חלופה לכלא בצורת תוכנית שיקומית אינטנסיבית, והן מכיוון שהוא מביא לירידה בפשיעה החוזרת, ומכאן לסיכון בעונשי כליאה נוספים, בקרב אלו שמסיימים את התוכנית בהצלחה. הפחתת השימוש בכליאה תואמת את מדיניות הענישה והשיקום הרווחת בישראל בשנים האחרונות, השואפת למצוא חלופות למאסר ולהבטיח עמידה בסטנדרטים נאותים של מרחב מחיה לאלו שאין מנוס מכליאתם. "שנית, בוגרי התוכנית שבים לקהילה כשמצבם טוב יותר במכלול מדדים, לרבות תעסוקה, בריאות הנפש, התמכרויות, ומעגלי תמיכה, והאמון שלהם ברשויות אכיפת החוק גבוה יותר משהיה. גם בהינתן שאין מדובר בפתרון מלא של מגוון האתגרים בחייהם, השיפור במדדים השונים מצמצם את הנטל החברתי הנעוץ בטיפול בהם ומאפשר להם במקרים מסוימים אף להפוך לאזרחים תורמים לחברה. ולבסוף, הירידה בעבריינות החוזרת עשויה להביא גם להקלה על העומס המוטל על רשויות האכיפה ובתי המשפט".