הממשלה מבקשת מבג"ץ (3.9.23) לדחות את הדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, וזאת לנוכח תמיכתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בקבלתן. הממשלה מבקשת שהדיון בפני 15 שופטי בית המשפט העליון לא יתקיים כמתוכנן בשבוע הבא (12.9.23), אלא בתחילת חודש אוקטובר - דהיינו בחג הסוכות או שבוע בלבד לפני פרישתה של הנשיאה אסתר חיות (היכולה לחתום על פסקי דין עד 15.1.24). בג"ץ כבר דחה בקשה דומה, אם כי הקציב לממשלה זמן רב יותר למתן תגובתה. הממשלה אומרת כי עליה להתייחס עד יום רביעי הקרוב לעמדתה של מיארה, אשר הוגשה היום וכוללת 148 עמודים. מיארה "נוקטת בעמדה הקיצונית ביותר שבנמצא, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי - הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד. מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית (של משיבי הממשלה וייתכן גם של הכנסת) לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת, אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון". לדברי הממשלה, השוואה לעתירות משמעותיות קודמות מעלה, כי אין אח ורע ללוח הזמנים שנקבע לדיון בעתירות הנוכחיות, כך ש"בתיק החשוב והמכריע מכולם - לוח הזמנים הבהול והמזורז מכולם". עוד נאמר בבקשה, כי טיוטת התשובה צריכה לעבור בין משיבי הממשלה ולקבל את אישורם, מה שלא ניתן לעשות אפילו עד מועד הדיון. הממשלה גם סבורה, שדיון מאוחר יותר מאפשר היה לראות את ההשלכות בשטח של ביטול עילת הסבירות, וכך ניתן היה לנהל את הדיון בעתירות "בצורה רגועה ומושכלת יותר". עוד נאמר בבקשה, כי "השיקול לפיו הנשיאה והשופטת [ענת] ברון עומדות לפרוש בחודש הבא מכהונתן, לא יכול לעמוד אל מול החובה לאפשר למשיבי הממשלה (כן, גם להם) משפט צדק שבו תישמענה טענותיהם באופן הוגן והולם, ולא תחת שעון עצר שנקבע בשל סד זמנים בהול שאין לו פשר אמיתי והוא איננו עומד בקנה אחד עם קצב הדיון בעתירות דומות שתקפו תיקון לחוק יסוד או חוק יסוד". לבסוף נאמר בבקשה, כי אם היא תידחה - עמדת הממשלה תוצג בצורה חלקית בלבד והתוצאה תהיה "סיכול משפט צדק במובנו הבסיסי". הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד אילן בומבך.