בוסו אמר כי "אולי הגיעה העת להקמת ביטוח סיעוד ממלכתי לכלל אזרחי ישראל ובחינת העלות התקציבית לכך. 'אל תשליכני לעת זקנה' הוא ערך עליון שצריך להיות תמיד לנגד עינינו".

מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי הרקע לשינוי המוצע בתחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים, נבע בין היתר, בשל העלייה במספר התביעות שיצרה פער בין נתוני התביעות בפועל ובין התחזית העומדת בבסיס התמחור האחרון שבוצע על-ידי רשות שוק ההון, הביטוח וחיסכון ועל כן קיים חשש ליציבות הקרנות וליכולת שלהן לעמוד בהתחייבויות לתשלום תביעות עתידיות. במטרה להביא לאיזון הנדרש לטווח הארוך הציעה הרשות ארבעה שינויים: העלאת הפרמיות אותן משלמים המבוטחים, הפחתת גובה תגמולי הביטוח החודשי בכ-10% מ-6,100 שקל ל-5,500 שקל, הארכת משך זמן ההמתנה מ-60 ימים ל-180 ימים לקבלת הקצבה והקשחה בתנאים המזכים בהכרה כחולה סיעודי. משרד הבריאות הביע חשש מהצעדים המוצעים וציין בין היתר, כי הארכת תקופת ההמתנה תעמיס נטל כלכלי ותפעולי כבד על משפחות המבוטחים. בנוסף, העלאת גובה הפרמיות ככל שתאושר תביא לעלייה ביוקר המחיה של מיליוני מבוטחים ועשויה להעמיק את אי-השוויון באוכלוסייה, בפרט אם תהיה שונות בהעלאת הפרמיה בין קופות החולים וברכישת רבדי ביטוח נוספים.

עמית גל, ממלא-מקום ראש רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הסביר בדיון כי מדובר בבעיה לאומית-חברתית ויש לפתור אותה במובן הרחב. "אנחנו בשיאם של דיונים עם הגורמים השונים, בהם משרד הבריאות, ואני מקווה שנביא פתרונות טובים יותר לאזרחי ישראל. למעשה אנחנו נמצאים בפני קריסה קרובה ומידית של התוכניות בקופות החולים בגלל תופעות כמו התארכות תוחלת החיים, עלייה במודעות, שיפורים טכנולוגיים ויותר אנשים העושים שימוש בביטוח הסיעודי ואיתו עולה האתגר הכלכלי". לדבריו, הפתרון המוצע של פגיעה מסוימת ומניעת הפגיעה הגדולה המיידית-הפוטנציאלית כואב ולא קל, והזהיר כי "החלופה היא ביטול מוחלט של ביטוח סיעודי של כמעט מחצית אזרחי ישראל ששילמו על הביטוח הזה במשך שנים ארוכות. אנחנו נתפסים כמי שעושה את המהלך הכואב, אבל אין כאן שני צדדים למתרס, כולנו באותו צד".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס ואמר כי יש להימנע מפתרון כואב שפוגע מאוד באוכלוסייה. "עם ההערכה לרשות ולעומד בראשה, הפתרון המוצע כאן הוא מבחינת הרע מכל העולמות. הוא נותן פתרון קצר טווח ולא נותן מענה לאוכלוסייה ומשאיר אותה עם שוקת שבורה, דבר שיחייב אותנו בעוד זמן קצר להתכנס שוב למציאת פתרון קצר טווח אחר". הוא הוסיף כי "אי אפשר לתת מענה ריק ולהסתובב עם תחושת כזב שלא תימשך יותר ממספר חודשים, זה לא פתרון. אין ואקום, איפה שלא יינתן מענה על-ידי הביטוח הסיעודי, מי שייתן את המענה הפחות מיטבי לצערנו הוא מערכת הבריאות ולכן הפתרונות צריכים להיות יציבים ומספקים". "אנו לא מתעלמים שצריך להדק את הברגים בנושא הזכאות ובצורך במציאת פתרונות לא קלים. נשב מחר עם עמית והצוות שלו כדי לחשוב על פתרונות מדויקים ופוגעים פחות באוכלוסייה. ככל שהדברים תלויים בנו, אנו נגד פתרונות של פלסטר; מדובר בגדיעת איברים חיוניים שכאמור לא מספיקה להרבה זמן".

ח"כ אפרת רייטן-מרום (העבודה): "מדובר בבעיה ברמה לאומית, כי כרגע זה לא מוגדר כך. הפתרונות המוצעים אינם אחראיים בעיני. האתגר הזה מונח לפתח המדינה כל כך הרבה שנים, בסוף מדובר בחוסר אחריות". ח"כ מירב כהן (יש עתיד) אמרה כי במדינה מתוקנת זה אמור לפתוח מהדורות כי מדובר במשבר מאוד גדול. "מדובר באירוע שלא נוהל. עשו רפורמה ושינו תבחינים, אבל לא עשו תחשיב כלכלי בסיסי - וזה מדהים שכך המדינה מתנהלת בנושא כל כך רגיש. כל החלופות המוצעות הן להשית את כל ההוצאות על האנשים החולים וזה תקדים מסוכן מאוד". גאיה עפר מאגף התקציבים במשרד האוצר ציינה כי הצעד המוצע הוא חשוב והכרחי והוא הרע במיעוטו במטרה לשמר את האופציה לביטוח הזה. "בסופו של דבר, הכיסוי הבסיסי כן מסופק לאוכלוסייה בכ-20 מיליארד שקל וממומן על-ידי הביטוח הלאומי ומוכלל בתקציב. הרובד של הביטוח עליו מדובר הוא רובד מעבר למה שהמדינה מכסה בקצבה נוספת".

נציגי קופות החולים ציינו כי העבירו את התייחסויותיהם לטיוטה המוצעת על-ידי רשות שוק ההון והביטוח. והעלו בדיון מספר נקודות בהן: ההיבט התחרותי בין קופות החולים לא צריך להוביל לפתרון אלא יש להביא פתרון כללי ברמה הלאומית, רעיון של חיבור כל המבוטחים לפרמיה אחודה וזהה, והצורך לבחינה הדוקה יותר של התביעות.

שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל, טען כי מדובר בפיגוע, כלשונו, ש"אם לא נטפל בו בהקדם הוא יגרור נפגעים ברמה הערכית והפיסית, כי אנחנו כושלים בטיפול באוכלוסייה של הגיל השלישי ומעלה. בין היתר כתוצאה מכך שהיינו נחמדים מאוד בנושא אישור התביעות. יש להכניס את תנאי האסדרה שוב לעולם הביטוח הסיעודי בכל הנושא הזה שיפתור חלק מהדברים". יו"ר הוועדה בוסו אמר בסיכום הדיון כי הוועדה קוראת להקמתה של ועדה בין משרדית רחבה שתפעל לגיבוש ביטוח סיעודי ציבורי לאומי לכלל האוכלוסייה בישראל. בנוסף ביקש מגורמי הממשלה לדווח לוועדה על התקדמות המתווה להצלת הביטוח הסיעודי בתוך 21 ימים".