"ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית". כך אומרים הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין בתשובתם לעתירות לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות. הממשלה מבקשת (8.9.23) לדחות על הסף את העתירות, בנימוק שהן מצויות מחוץ לגבולות סמכותו של בית המשפט העליון. הממשלה פותחת באמירה לפיה "בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו. "היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה 'משפט', שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל - יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה". לדעת הממשלה, "הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם - אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק - יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר. הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון-חוק, אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי היסוד. "אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד".

דיאלוג חוקתי לגיטימי

לדעת הממשלה, העותרים מבקשים לקבוע שאין גבולות לסמכויותיו של בג"ץ "וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר". הממשלה מצידה סבורה, כי "במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם". סמכויותיו של בית המשפט מוגבלות לאלו שהוענקו לו בחוק, ואין הוא יכול לברוא סמכויות נוספות. עוד טוענת הממשלה, כי צמצום עילת הסבירות אינו מתקרב לסטנדרט הקיצוני המצדיק - לדעת הטוענים זאת - התערבות בחוק יסוד. לדבריה, "מדובר בתיקון חוק יסוד במסגרת דיאלוג חוקתי לגיטימי בין הרשויות. התיקון משנה היבט מסוים בגבולות הסמכות של בתי המשפט בתחום הביקורת המינהלית - עילת הסבירות. השימוש של בתי המשפט בעילת הסבירות, ייחודי והתפתח במשפט הישראלי רק בעשורים האחרונים לממדים חריגים, בניגוד למקובל בעולם ובניגוד למתבקש מהפרדת רשויות ראויה. "אשר על כן השימוש בעילת הסבירות היה ועודנו נתון במחלוקת עמוקה בין שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו, למן היום שבו נולדה דוקטרינת הסבירות החדשה בישראל ועד עתה. כך או כך, החלטה של הריבון, באמצעות הסמכות המכוננת של הכנסת, לתחום את גבולות השימוש בעילה הזו היא מעשה ריבוני המצוי בלב הלגיטימציה ובלב הסמכות של הכנסת". הממשלה מדגישה, כי היא "סבורה כי משטר דמוקרטי ושלטון חוק מחייבים את קיומה של מערכת משפט עצמאית וחזקה, שניתן לפנות אליה לקבלת סעד נגד מוסדות השלטון. אין מחלוקת כי הביקורת השיפוטית על עבודת הממשלה ויתר הרשויות הכרחית להגנה על האזרח ועל הציבור מפני שרירות ושימוש לרעה בכוח שלטוני". המחלוקת היא השימוש בעילת הסבירות; עמדתם של העותרים לגיטימית והיא חלק מוויכוח ארוך שנים. הקואליציה הנוכחית החליטה לשנות את נקודת האיזון והעבירה בכנסת החלטה לגיטימית, ובית המשפט אינו הזירה להמשך ההתנצחות בנושא.

דוחה את הטענה לליקויים בחקיקה

עוד דוחה הממשלה את הטענות בדבר ליקויים בהליך אישור החוק. לדבריה, "גם כאן מנסים העותרים למעשה ליצור, שלא באמצעות הליכי החקיקה הנאותים בכנסת אלא בדרך של חקיקה שיפוטית, מעין חוק יסוד החקיקה ובו הסטנדרטים הראויים בעיניהם לדרך שבה אמורה להיחקק הוראת חוק יסוד". לטענת הממשלה, אין כל דמיון בין ביטול עילת הסבירות לבין מס דירה שלישית, אותו ביטל בג"ץ בשל הליך החקיקה הפגום: הנושא נמצא על סדר היום הציבורי מזה חודשים והדיונים בו היו נרחבים ומעמיקים. הממשלה גם טוענת, כי "הטענה כי הגבלת סמכותו של בית המשפט העליון בישראל לבקר החלטות ממשלה מחמת סבירותן, תעלה או תוריד את מידת החשיפה לסכנת העויונות של מוסד בינלאומי זה או אחר, איננה נסמכת על אדנים מציאותיים". לדבריה, "מערכת המשפט האיתנה של מדינת ישראל תמשיך לפעול בעצמאות ובמקצועיות, ותמשיך לשמור על שלטון החוק הן בקרב כוחות הביטחון והן בקרב הציבור הכללי, ביד רמה וללא מורא". הממשלה "מצרה על כך שגורמים ישראלים מעלים בפני בית המשפט הנכבד (ובבמות אחרות) רעיונות חסרי יסוד וחסרי אחריות, באופן שעלול לתת בידי חורשי רעתנו תחמושת תעמולתית שקרית. נבואות על דבר ירידת האמון במערכת המשפט הישראלי, כשהן נשמעות מפי גורמים ישראלים, נוטות למרבה הצער להגשים את עצמן אצל גורמים העסוקים ממילא בהכפשת שמו של צה"ל ושל מערכת אכיפת החוק הישראלים". הממשלה גם שבה וטוענת שלוח הזמנים לדיון בעתירות הוא צפוף עד מאוד, ואומרת שהדבר הקשה על הכנת תגובתה. לכן היא מבקשת די זמן להביע את עמדתה בדיון ורומזת שאולי תבקש לקבוע דיונים נוספים. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד אילן בומבך.