רוטמן אמר שרצויה הסכמה רחבה, אבל התערבות שיפוטית רק תחמיר את המשבר החוקתי. "בהחלט ייתכן שטעינו ונטעה ברפורמה, אבל נוכל לתקן והציבור יוכל להחליף אותנו. עצם קיום הדיון מלמד שלבית המשפט אין כבוד לשיקול הדעת של הציבור". המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן: "אנחנו בדיון משפטי ולאדוני יש נאום פרוגרמטי-פוליטי". רוטמן: "האם אתם יכולים לדון בצורה בלתי משוחדת כאשר אתם דנים בכבודכם ובמעמדכם?" הנשיאה אסתר חיות: "אנחנו לא עוסקים במעמדנו אלא בסעדים שאנחנו יכולים לתת לציבור. האם יכבלו את ידינו מלתת סעדים כאלה או לא. חבל שאדוני גולש למונחים של כבוד". פוגלמן: "אתה לא חושב שהדיון הזה צריך להתקיים בשטרסבורג [בבית הדין האירופי לצדק]. אין בית משפט אחר". רוטמן: "הדיון צריך להתקיים בכנסת". גרוסקופף: "אדוני אמר שבשאלות משפטיות מסוימות אנחנו לא צריכים להיות הפוסקים האחרונים". רוטמן: "יש לכם את ההזדמנויות לתקן את העיוות המשפטי והמוסרי שבמונח 'הכל שפיט'". רוטמן הזכיר שהשופט יצחק עמית אמר שנותרה לו דקה לטעון ועמית הגיב: "הייתי מאוד רוצה שאדוני יסיים. הדברים קשים". רוטמן לא השיב לאפשרות של פרשנות מקיימת שהציע נציג הכנסת, יצחק ברט. שטיין הביע את הדעה, שהביטול הוא רק של הרחבת העילה. ברון נשמעת אומרת לעמיתיה, שלשיטתו של רוטמן – עילת הסבירות הפכה ל"בל ייראה ובל יימצא". השופט עופר גרוסקופף אמר כי זו הפעם הראשונה בה הכנסת יוצרת מצב בו יש דין ואין דיין. רוטמן טען שיש תקדים, אך ברק-ארז העירה בכעס שהוא אינו מדייק. עמית הוסיף: "החוק כל כך גורף, בלשון שלו". רוטמן הבטיח להגיש הצעות חוק שיחזקו את הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה, כפי שהציעה היועצת המשפטית לכנסת.