היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, מבקשת מבג"ץ (22.9.23) לדחות את העתירות בנוגע לחוק הנבצרות, לאפשר לו לחול בצורה מיידית על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולא לדחות את תחולתו לכנסת הבאה. חוק הנבצרות (תיקון 12 לחוק יסוד הממשלה) קובע, שרק הממשלה או הכנסת יוכלו להכריז על נבצרות של ראש הממשלה, רק מסיבות בריאותיות ורק ברוב מיוחס. העותרים טוענים שמטרת התיקון הייתה לאפשר לנתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית למרות הסדר ניגוד העניינים החל עליו בשל משפטו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת בקבלת העתירות כך שהתחולה תידחה לכנסת הבאה. נתניהו טוען שאין לבג"ץ סמכות לדון בחוק יסוד ושאין בסיס לטענות הנקודתיות שהועלו בעתירות. אפיק אומרת כי אין חולק שההסדר הקודם לגבי נבצרות ראש הממשלה היה חלקי, וכי למרות הבעיות בתיקון הנוכחי - המצב טוב יותר כעת מאשר לפני חקיקתו. התיקון אינו חריג ביחס לנבצרות נושאי משרה אחרים וביחס להצעות בעבר להסדרת נבצרות ראש הממשלה, היא מוסיפה. הליקוי העיקרי בהצעה המקורית היה מניעת ביקורת שיפוטית על החלטת נבצרות, והוא הוסר במהלך הדיונים. אם תהיה נבצרות שאינה רפואית, אן אם חברי הכנסת יימנעו מלהכריז על נבצרות למרות מצב רפואי ברור, מוסיפה אפיק, התשובה לכך צריכה להינתן במישור הפוליטי ולא במישור המשפטי. לדעת אפיק, התיקון "לא חולל שינוי כלשהו בדיני ניגוד העניינים בכלל ובדיני ניגוד העניינים החלים על ראש הממשלה בפרט. גם הפתרונות האפשריים למצב של ניגוד עניינים אינם מעוגנים בחוק יסוד הממשלה, אלא ניתן למוצאם בפסיקת בית המשפט הנכבד [העליון] והם עוגנו בין השאר בהנחיות היועצת המשפטית לממשלה. ולבסוף, גם התוצאות הנובעות מפעולתו של עובד ציבור במצב של ניגוד עניינים אינן קבועות בחוק יסוד הממשלה, כי אם בדין הפלילי ובמקרים המתאימים גם בדין המשמעתי". עוד אומרת אפיק, כי "אין בדין הקיים בסיס לפסילת חוק היסוד המתקן או לדחיית מועד תחילתו בגלל תחולתו המיידית". היא אומנם סבורה שדרך המלך לכונן חוקי יסוד הנוגעים ליחסים בין הרשויות היא בתחולה נדחית ובלא אינטרסים אישיים עכשוויים. "כינון חוקי יסוד ממניעים פוליטיים קצרי מועד הוא תופעה בעייתית, שעלולה להוביל לעיגון הסדרים פגומים שישתרשו בחוקה המתגבשת של מדינת ישראל". אולם, "אין כיום כל מגבלה חוקית על מועד תחילתם של חוקי יסוד משטריים, ובפוֹעַל תיקונים רבים לחוקי יסוד כוננו בתחולה מיידית. כאשר סוגיה זו הועלתה לפני בית המשפט הנכבד בעבר, הפסיקה העקבית הייתה כי ניתן לכונן חוקי יסוד גם בתחולה מיידית, גם כאשר עומד בבסיסם מניע פוליטי ברור". עוד אומרת אפיק, כי התיקון אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת בהתאם למבחנים שקבע בג"ץ. המניע מאחורי התיקון הוא אומנם פרסונלי (עניינו של נתניהו), אך תכליתו אינה פרסונלית כיוון שהוא חל על כל ראש ממשלה. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד יצחק ברט.