הד"ר ערן שמיר, בורר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "המכון עוסק שנים רבות במודל צבא העם ובלחצים השונים המופעלים עליו. אחד מהם הוא שינויים נורמטיביים בחברה, שהביאו לכך שכיום ערך השליחות הוא ממש לא האלמנט היחיד בבחירת מסלול שירות. באוכלוסייה היהודית יש העדפה ברורה לשירות בתפקידים טכנולוגיים, להם פוטנציאל תעסוקתי גדול יותר לאחר השירות.
"אנו מזהים שינוי מגמה ביחס נושא גיוס החובה, וכיום 47% מהנסקרים השיבו שיותר נכון לעבור למודל של צבא מתנדבים בשכר, בעוד 41% אמרו שצריך להישאר במודל גיוס החובה. זאת, כאשר רק לאחרונה שמענו את הרמטכ"ל אומר כמה חשובה לצה"ל היכולת לבחור את הטובות והטובים ביותר, כאשר כולם באים בשעריו. גם תמורת תגמול משמעותי ביותר, מודל של מתנדבים בשכר לא מבטיח שהטובות והטובים ביותר יבחרו לבוא לצה"ל.
"לפני מספר שבועות שאלנו את הציבור עד כמה לגיטימי או לא לגיטימי לנקוט מהלכים של הימנעות משירות חובה על רק אפשרות הפטור מגיוס לחרדים. 40% מהציבור היהודי ענו שזה לגיטימי. זה נתון שחייב להדהד, כי הוא מעלה את השאלה האם באמת נוכל להמשיך ולקיים את צבא העם".
איתי סתת, מנהל המחלקה הציבורית בארגון החילוני הרדיקלי "ישראל חופשית": "עקרון השוויון הוא קו פרשת המים כאשר מדברים על חוק הגיוס. חוק שהשוויון הוא עיקרון בסיסי ויתקבל בברכה בציבור, וחוק לא שוויוני רק יוביל לפגיעה במדינה. בשיח על גיוס החרדים דיברו על גיוס שלא בכפייה, אבל לי אין את האפשרויות שיש לאוכלוסיות אחרות - איש לא שאל אותי אם בא לי להתגייס. בנוסף, מדברים על מכסות גיוס, אבל הגיוס הוא חובה של הפרט, לא של קבוצה. כשנותנים לקבוצה מסוימת לקבוע את מי היא שמה על המוקד, בעוד אחרים לא יבצעו את החובה, יש פה עיוות מוחלט של תפיסת זכויות וחובות של הדמוקרטיה ופתח להרבה מאוד עוולות".
עו"ד איילת השחר סיידוף מ"אימהות בחזית": "אנו אלה שעושות את הילדים האלה לטובים ולטובות ביותר, ואנו צריכות לחנך אותם לזה. זה חייב לבוא בתנאים של אי-אפליה ושוויון. אנחנו נלחמות לשירות שווה לכולם, כדי לעשות חברה אזרחית טובה יותר. יש פתרונות ויש מתווים והרי גם היום בתוך הצבא אין שוויון מלא בנטל, אבל לכולם יש תפקיד וכל אחד משרת כפי יכולתו. מתווה שבבסיסו הוא שוויוני יכול לעשות גשר בעם - זו גודל המשימה פה, לא רק לשמור על הצבא אלא לשמור על המדינה כולה".