ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, ויו"ר המחנה הממלכתי, הודיעו (11.10.23) על הקמת ממשלת חירום וקבינט מלחמה עד לתום המלחמה נגד חמאס. ההודעה באה כמעט חמש יממות לאחר פרוץ המלחמה שעד כה גבתה את חייהם של למעלה מ-1,200 ישראלים לצד 3,000 פצועים ואל מול סכנת התפשטותה לחזית הצפון. הכנסת תתבקש לאשר מחר (19:00) את ההרכב החדש של הממשלה.
על-פי ההסכם, חמישה מחברי המחנה הממלכתי יצורפו לממשלה כשרים בל תיק. כך יגיע מספר השרים בממשלה ל-38 - המספר הגדול ביותר בתולדות ישראל, ושיא עולמי במספר השרים לנפש (שגם לפני כן עמד על שר לכל 350,000 תושבים - הרבה יותר מן המקובל בעולם). שר נוסף מטעם המחנה הממלכתי יהיה חילי טרופר, והחמישי - מסיעתו של
גדעון סער.
ניהול המלחמה יופקד בפועל בידי קבינט מצומצם בראשות נתניהו, ולצידו גנץ (לשעבר הרמטכ"ל ושר הביטחון) ושר הביטחון,
יואב גלנט. השר
רון דרמר, איש אמונו של נתניהו, והרמטכ"ל לשעבר
גדי איזנקוט מטעם המחנה הממלכתי יהיו משקיפים בקבינט המלחמה. נתניהו ביקש להותיר בידיו את ההכרעות, בעוד גנץ דרש לקבל השפעה ממשית על קבלת ההחלטות - ומכאן מבנה הקבינט.
עוד סוכם, כי סער ימונה לשר ויצורף לקבינט המדיני-ביטחוני. לא נמסר מה תהיה חלוקת העבודה והאחריות בין קבינט המלחמה, הקבינט המדיני-ביטחוני ומליאת הממשלה, אך נראה שההחלטות העיקריות והמיידיות יתקבלו בידי קבינט המלחמה. הליכוד והמחנה הממלכתי גם סיכמו, שמפלגות אופוזיציה נוספות יוכלו להצטרף לממשלה. נכון לעכשיו, יש עתיד בראשות
יאיר לפיד דורשת להרחיק את
איתמר בן-גביר מהמשרד לביטחון לאומי ואת
בצלאל סמוטריץ' מתפקיד השר במשרד הביטחון, בעוד הליכוד אינו להוט לצרף את
ישראל ביתנו בראשות
אביגדור ליברמן.
נתניהו וגנץ מסרו, כי לפיד יצורף לקבינט המלחמה אם מפלגתו תיכנס לממשלה. עוד סוכם, כי במהלך המלחמה לא יקודמו הצעות חוק או החלטות שאינן נוגעות לניהול המלחמה - דהיינו בעיקר במסגרת הרפורמה המשפטית ופטור מגיוס לחרדים - וכי כל המינויים הבכירים יוארכו אוטומטית לתקופת המלחמה. מדובר בעיקר בנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, אשר כהונתו מסתיימת ב-24.12.23; נתניהו אמור היה להכריע בימים אלו האם להאריך אותה או למנות נגיד חדש.