ארה"ב וקטאר סיכמו שלא לשחרר בשלב זה 6 מיליארד דולר של כספים אירניים, בעוד ארה"ב בודקת האם ובאיזו מידה הייתה אירן מעורבת במתקפת חמאס על ישראל. וושינגטון פוסט מדווח (12.10.23), כי כך מסר היום סגן שרת האוצר, וואלי אדיימו, לחברי הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים.
ארה"ב שחררה בחודש שעבר את הכסף, המוחזק בבנקים בקטאר, לאחר שאירן שחררה חמישה אזרחים אמריקנים שהחזיקה במשך מספר שנים. מחוקקים משתי המפלגות טענו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כי הכסף שימש את חמאס. הממשל השיב שהכסף עודנו מצוי בבנקים בקטאר ושהשימוש בו נתון לפיקוח אמריקני שמטרתו להבטיח שיועבר רק למטרות הומניטריות. אולם, תשובה זו התעלמה מן האפשרות שאירן העבירה לחמאס - ולארגוני טרור אחרים, כגון חיזבאללה - כספים משלה, תוך הסתמכות על כך שתוכל להשתמש בכספים המוקפאים במקומם.
וול סטריט ז'ורנל פרסם השבוע, כי המתקפה תוכננה במשך שנתיים בשיתוף פעולה בין אנשי חמאס ואנשי משמרות המהפכה האירניים, וכי אירן נתנה לה אור ירוק בפגישה בביירות בחודש שעבר. אירן הכחישה, אך ברור שהיא נהנית עיקרית מן המלחמה, אשר תקשה בצורה ממשית על הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה - מהלך שטהרן מעוניינת מאוד לטרפד. לכן, מעבר לקשר ההדוק רב-השנים בין אירן לחמאס, טהרן היא בגדר "חשודה מיידית" במעורבות במתקפת חמאס.
היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן, נשאל (10.10.23) - מיד לאחר נאום התמיכה בישראל של הנשיא
ג'ו ביידן - האם יש לארה"ב הוכחות למעורבות אירנית. הוא השיב: "לא כרגע, אבל אין זה אומר שלא יהיו לנו בעתיד". השעיית השימוש האירני בכספים מלמד שארה"ב לכל הפחות בודקת את האפשרות של מעורבות אירנית, אם לא מצאה כבר ראיות כלשהן לכך. זהו גם איתות נוסף לטהרן לבל תתערב במלחמה - בעיקר באמצעות חיזבאללה - וזאת לאחר שיגור נושאת המטוסים ג'רלד פורד והספינות המלוות אותה למזרח הים התיכון, ולאחר אזהרתו הברורה של ביידן באותו נאום.