חוקרי לוחמה בשטח בנוי מחלקים את שדה הקרב לארבעה מישורים. האחד הוא שמי העיר, הנעשים צפופים מכטב"מים. השני הוא הבניינים, המספקים נקודות תצפית ומחבוא. השלישי הוא הרחובות. הרביעי הוא המנהרות, ואלו – לדברי אקונומיסט – מציבות בפני צה"ל את האיום הגדול ביותר כאשר ייכנס לרצועת עזה. מפקדים יכולים למצוא מחסה במנהרות ולהשתמש בהן לתקשורת בלא חשש מהאזנה ישראלית. הן מספקות מקומות מסתור לנשק ותחמושת. אפשר להציב בהן מארבים לחיילי צה"ל. הן מאפשרות לחדור לשטח ישראל. [על-פי ההערכות, חלק ניכר מ-200 החטופים מוחזקים בהן]. חמאס בנה אותן בתגובה לתקיפות האוויר הישראליות, ובשנת 2014 העסיק בכך 900 איש במשרה מלאה. כל מנהרה עלתה בממוצע 100,000 דולר, וחמאס גייס את הכסף באמצעות גיוס כספים במרמה לפרויקטים מסחריים במסגדים בעזה. ההערכה היא שאירן וקוריאה הצפונית סיפקו כסף ומהנדסים. במבצע צוק איתן ב-2014 חיסל צה"ל 32 מנהרות באורך של 100 ק"מ, ש-14 מתוכן חדרו לשטח ישראל. היה זה שבריר מן הרשת, שלפי חמאס כללה 1,300 מנהרות באורך 500 ק"מ. ועדת חקירה ישראלית מצאה שצה"ל לא היה ערוך לאיום המנהרות, למרות שהזהיר את הדרג המדיני שמדובר בסכנה חמורה במיוחד. קשה מאוד לאתר מנהרות. "הכרנו את המנהרות בעיקר ברמה תיאורטית. לא היה לנו ניסיון מבצעי", אומר אלוף (מיל') נדב פדן, שהיה מפקד עוצבת הפלדה באותו מבצע. צה"ל השתמש ב"גיאופון" ובמכ"ם חודר קרקע, אך מנהרות רבות התגלו תודות למודיעין אנושי, מעקב אחרי אותות תקשורת שנעלמו או במקרה בידי חיילי חי"ר. גם כאשר מנהרה מתגלה, הריסתה היא סיפור אחר. חיל-האוויר ניסה להטיל פצצות מדויקות לאורך נתיבי המנהרות, אך חלקן לא הצליחו לחדור לעומק הדרוש. הוא השתמש גם ב"אֶמוּסְלָה", חומר נפץ דמוי ג'ל, אך יש צורך ב-11-9 טונות שלו כדי להרוס מנהרה בודדת ולאחר מכן יש לאבטח זמן ממושך את הכניסות. לעיתים קרובות יש לאלתר; היו יחידות ששאלו ציוד חקלאי מתושבי העוטף כדי לשנע חומרי נפץ לרצועה. בעבר ניסו חיילי צה"ל להימנע מלוחמה במנהרות, וככלל נאסר עליהם להיכנס אליהן אלא אם אחד מקצוותיהן פוצץ או אובטח. בערים יש קו ראות מוגבל, קרבות מטווח קצר ותקשורת לקויה; מנהרות מעצימות בעיות אלו. אפילו הכטב"מים המשוכללים ביותר לא יכולים להיכנס אליהן, ניווט באמצעות GPS. בלתי אפשרי בהן, תקשורת אלחוטית אינה קיימת. תרגילים בלוחמת מנהרות שערך לאחרונה הצבא הבריטי מבליטים את הקשיים שבפני צה"ל. כך למשל, החשיכה המוחלטת אינה מאפשרת להשתמש באמצעים לראיית לילה, המגבירים אור קלוש קיים. הטמפרטורה נמוכה בעשר מעלות מאשר בחוץ. מים עומדים עלולים לשחרר גזים רעילים. הרעש של היריות מועצם פי כמה. כלי הנשק סופגים יותר אבק ולכלוך ועלולים לצאת מפעולה. השיטות שהופעלו בעבר לטיהור מנהרות – האמריקנים השתמשו בגז בווייטנאם, הסובייטים בנשק כימי באפגניסטן – הן בלתי חוקיות כיום. צה"ל מסתמך כעת יותר ויותר על טכנולוגיה, מציין אקונומיסט. יש לו רובוטים נשלטים מרחוק, היכולים לאתר מלכודות ומארבים ואף להיכנס למנהרות. אבל קשה לסמוך על טכנולוגיה, רובוטים נתקעים במנהרות וקשה להפעיל אותם במצב כזה [וכפי שהוכיחה מתקפת חמאס, ביכולתו לגבור על טכנולוגיה מתקדמת]. בתשע השנים שחלפו מאז "צוק איתן", השקיע צה"ל משאבים רבים בלוחמת מנהרות. הוא יצר דוקטרינה, שיטות ויחידות מתמחות. הוא בנה מנהרות דמויות אלו של חמאס לצורכי אימונים. יחידת העילית יהלום אורגנה מחדש ומספר לוחמיה הוכפל ל-900. יחידות ללוחמת מנהרות צורפו לאוגדת עזה. המשימה תהיה קשה מאוד. לדעת אקונומיסט, דרושות שנים – לא שבועות או חודשים – כדי לזהות, לטהר ולמוטט מאות קילומטרים של מנהרות.