ממשל ביידן מבקש מן הקונגרס לאשר חבילה תקציב ביטחונית בסך 105 מיליארד דולר, מתוכם 14.6 מיליארד דולר לישראל. נכון לעכשיו לא ברור מתי ניתן יהיה להצביע עליה בבית הנבחרים, שעודנו משותק בשל חוסר יכולתם של הרפובליקנים לבחור יו"ר במקומו של קווין מק'ארתי שהודח לפני למעלה משבועיים. בעיה נוספת היא הגרעון התקציבי, שכבר הגיע השנה ל-2 טריליון דולר ועלול לגרום התנגדות להוצאות נוספות.
הממשל פרסם (20.10.23) את פרטי הבקשה, למחרת הודעתו של הנשיא
ג'ו ביידן עליה בנאומו לאומה. ביידן הסביר בנאום, כי סיוע לישראל נגד חמאס ולאוקראינה נגד רוסיה הוא חיוני לביטחון הלאומי של ארה"ב, וכי מדובר בהשקעה אשר תניב לארה"ב דיבידנדים במשך עשרות שנים. ביידן מקווה שיצירת הזיקה בין מרכיבי החבילה - כולל סיוע לטייוואן מול סין ותקציב לתגבור האבטחה בגבול מקסיקו - יקל עליו להעביר אותה בקונגרס, מול התנגדותם של חלק מן הרפובליקנים להמשך הסיוע לקייב. זאת, לאחר שהדמוקרטים ויתרו בחודש שעבר על בקשה ל-15 מיליארד דולר לאוקראינה, במסגרת תקציה הביניים שמנע השבתה של הממשל; תקציב זה יפקע ב-15 בנובמבר.
הקונגרס - ובעיקר הרוב הרפובליקני הדחוק בבית הנבחרים - יכול לאשר רק חלקים מן התוכנית; הרוב הדמוקרטי בסנאט צפוי לאשר אותה במלואה. במקרה זה יהיה על שני הבתים להגיע לנוסח מוסכם, וביידן יצטרך להחליט האם לאשר מימון חלקי בלבד או להטיל וטו על החוק כולו. בעיה נוספת היא כאמור שיתוקו של בית הנבחרים: הציר הימני-קיצוני ג'ים ג'ורדן הסיר את מועמדותו לתפקיד היו"ר לאחר שנכשל בשלוש הצבעות, תריסר רפובליקנים אחרים הודיעו על מועמדותם, והיוזמה להעניק יותר סמכויות ליו"ר הזמני פטריק מק'הנרי אינה מתקדמת. במצב כזה, הבית אינו יכול לדון אלא בבחירת יו"ר ואינו יכול לאשר החלטות וחוקים כלשהם.
סיוע לישראל: 14.6 מיליארד דולר
- 10.6 מיליארד דולר לסיוע דרך משרד ההגנה, כולל טילים לכיפת ברזל, תחמושת להגנה אווירית, השקעות בתעשיות הביטחוניות והגדלת המלאים שמחזיק הצבא האמריקני בישראל ויכולים לשמש אותה.
- 3.7 מיליארד דולר דרך משרד החוץ לחיזוק צה"ל ולתגבור האבטחה בשגרירות ארה"ב.
- החבילה אינה כוללת סיוע אזרחי כלשהו, כך שהמשק הישראלי יצטרך להתמודד בכוחות עצמו עם העלויות הכלכליות העצומות של המלחמה ושיקום עוטף עזה. זאת, בניגוד לסיוע האזרחי הניתן לאוקראינה, כולל בחבילה הנוכחית.
סיוע לאוקראינה: 61.4 מיליארד דולר
- 30 מיליארד דולר לציוד לאוקראינה ולחידוש מלאים אמריקניים אשר התדלדלו בשל המשלוחים למדינה זו.
- 14.4 מיליארד דולר כהמשך לסיוע צבאי, מודיעיני והגנתי קיים, כולל השקעות בתעשיות ביטחוניות והנוכחות המוגברת של חיילי ארה"ב באירופה.
- 16.3 מיליארד דולר בסיוע כלכלי, ביטחוני ומבצעי, כולל סיוע ישיר לאוקראינה למתן שירותים חיוניים לתושביה, והשקעות בתשתיות, אכיפת חוק וסילוק מוקשים.
- 481 מיליון דולר לפליטים אוקראינים המגיעים לארה"ב.
- 149 מיליון דולר להכנה למקרי חירום בתחום הגרעין באוקראינה, בדגש על החשש מפני פגיעה בכור בצ'רנוביל.
סיוע הומניטרי: 10 מיליארד דולר
- 9.15 מיליארד דולר לישראל, אוקראינה, רצועה עזה וצרכים הומניטריים אחרים, כולל סיוע לפליטים פלשתיניים ביהודה ושומרון.
- 850 מיליון דולר לפליטים ומהגרים בגבול ארה"ב-מקסיקו.
טייוואן והודו-פסיפיק: 7.4 מיליארד דולר
- 2 מיליארד דולר בסיוע צבאי.
- 3.4 מיליארד דולר לצי הצוללות האמריקני באיזורי סין והודו-פסיפיק.
- 2 מיליארד דולר לבנק העולמי במקום תרומות שלא התקבלו ומיועדות לאיזורים אלו.
גבול ארה"ב-מקסיקו: 13.6 מיליארד דולר
- 6.4 מיליארד דולר לתפעול הגבול וטיפול במסתננים.
- 3.1 מיליארד דולר לתוספת של 1,300 שומרי גבול, 1,600 פקידי הגירה ו-375 צוותי שיפוט בתחום ההגירה.
- 1.4 מיליארד דולר למקלטים למסתננים באחריות המדינות והרשויות המקומיות.
- 1.2 מיליארד דולר למאבק בהברחות פנטניל.
- 1.4 מיליארד דולר לטיפול במהגרים ולסיוע במניעת הסתננויות במדינות המוצא.
- 100 מיליון דולר למאבק בעבודת ילדים בקרב המסתננים.