"אחריות אישית אינה רק אחריות ישירה, אלא גם - במובן מסוים - אחריות עקיפה. כך, האחריות האישית של ממונה או מפקד כוללת גם אחריות של פיקוח על הכפופים לו". כך קבעה ועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת האסירים מכלא גלבוע - הפעם האחרונה בה גוף חוקר חיצוני התייחס לשאלת האחריות המיניסטריאלית של מפקדים וממונים.
בראש הוועדה עמד אלוף (מיל')
מנחם פינקלשטיין, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי וסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז וכיום נציב הביקורת על הפרקליטות, וממצאיה פורסמו באפריל השנה. ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון הזהירה בין היתר את
בנימין נתניהו ו
אמיר אוחנה (שהיה אז השר לביטחון פנים), אך טרם פרסמה את מסקנותיה - ולכן, כאמור, מסקנות ועדת פינקלשטיין (בעמ' 302-300 לדוח שלה) הן העדכניות ביותר בסוגיית האחריות, המצויה כעת בדיון ציבורי ער על-רקע מלחמת חרבות ברזל.
הוועדה אומרת כי היא "נועדה לבדוק אם גוף מינהלי [באותו הקשר מדובר בשב"ס- א.ל] מילא את חובותיו המקצועיות כהלכה. האם בעל תפקיד בגוף הפר חובה מקצועית? לשם כך אפשר להיעזר בכלל המינהל הציבורי ובאמת המידה של ממלא התפקיד הסביר - לפי תפקידו. במילים אחרות, הוועדה בוחנת מה בעל תפקיד סביר במקום המוזהר נדרש לדעת ולעשות (או להימנע מעשייה) בנסיבות המקרה".
הוועדה מציינת, כי ועדות קודמות הזכירו שני סוגי אחריות: אחריות אישית של אדם למעשיו ולמחדליו, ואחריות מיניסטריאלית של ממלא תפקיד למעשים של הכפופים לו - גם אם לא אישר אותם ולא היה מודע להם. ועדות שונות הזכירו את האפשרות להטיל אחריות מיניסטריאלית. אולם בפועל בכל פעם שוועדת חקירה או בדיקה קבעה אחריות של בעל תפקיד, היא נתלה באחריות האישית שלו" - וכך עשתה גם ועדת פינקלשטיין.
בהקשר זה היא אומרת: "אחריות אישית אינה רק אחריות ישירה, אלא גם - במובן מסוים - אחריות עקיפה. כך, האחריות האישית של ממונה או מפקד כוללת גם אחריות של פיקוח על הכפופים לו. אחת הדרישות ממפקד היא לוודא (בגבולות מסוימים) שפקודיו ממלאים את תפקידם ומקיימים את הוראותיו. הוא נדרש להורות, לעקוב ולפקח על ביצוע הוראותיו (והוראות אחרות שקיימות בארגון). ועדת פינקלשטיין מצטטת את ועדת אגרנט למחדל יום הכיפורים: "מי שעומד בראש הארגון המופקד על משימה מרכזית... אינו יכול להתנער מן הדיון בכללים [לביצוע המשימה] ואופן ביצועם על-ידי
אצילת סמכויות לאחר".
ועדת פינקלשטיין מדגישה, כי "ממונה רשאי לאצול סמכויות, אולם האצילה אינה משחרתת אותו מחובות הפיקוח, ואלו תלויות בחשיבות המשימה". היא מצטטת בהסכמה מתוך ספרו של עו"ד דורי קלגסבלד על ועדות חקירה: שר יכול להיות אחראי לא רק למשגה ישיר שלו, אלא גם לזה הנובע מפעולה של פקיד שנעשתה על-פי הסמכה של השר, על-פי שיטת עבודה שהנהיג השר או לשם הגשמת מדיניותו; כאשר המשגה נעשה בידי פקיד בלתי ראוי אותו מינה השר; כאשר המשגה נבע משיטות פיקוח או בקרה בלתי מספיקות; או בשל חוסר יוזמה מספקת מצידו של השר, אשר הייתה מאפשרת לו למנוע את המשגה.
הוועדה מדגישה: "במובן זה אין מדובר באחריות פיקודית-מיניסטריאלית, אלא באחריות מפקדים: מה שמפקד סביר נדרש לעשות כחלק מתפקידו. כמו-כן, האחריות העקיפה (במובנה הנדון כאן) אינה אחריות מיניסטריאלית 'בדלת האחורית'. כלומר, אין מדובר באחריות עקיפה לכל מה שעשה כפוף, בהתעלם משאלות של מודעות הממונה ושל גבולות תפקידו. יש לבחון את האחריות של ממונה לפי מלוא סמכויותיו וחובותיו, לרבות חובות מעקב, פיקוח ווידוא ביצוע - אבל לא מעבר להן. לעניין זה מבחן התוצאה, כשהוא לעצמו, איננו הקובע".