כבאים הנרצחים בפיגוע אינם מוכרים כנפגעי פעולות איבה - כך נחשף (יום ד', 1.11.23) בדיון בוועדת הבריאות על שירותי בריאות הנפש למשטרת ישראל ולארגוני ההצלה. יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי ציין כי הגיש הצעת חוק פרטית, שתשווה נכות-נפשית של מתנדבי ארגוני הצלה במהלך המלחמה כפי שמתייחסים לנכות נפשית של חיילי צה"ל, והבטיח את עזרתו לארגוני ההצלה בגיוס תקציב ייעודי לעניין.
ח"כ משריקי קרא למשרדי האוצר והביטחון הלאומי לדאוג לכך שצרכי כבאות והצלה בתחום הסיוע הנפשי ללוחמי האש ובני משפחותיהם ייענו מיד. בנוסף דרש מהאוצר להעביר לוועדה תוכנית תקציבית סדורה לטווח הבינוני והארוך כדי שכלל הגופים יוכלו לתת מענים נפשיים לאורך זמן.
רפ"ק רויטל נבות, ראש ענף מענה נפשי במשטרה, סיפרה על 46 קציני בריאות הנפש הפועלים מסביב לשעון, ופעילות רצופה ויזומה במחנה שורה ובמוקד הנעדרים, ביחידות מיוחדות ויחידות שאיבדו חברים ומפקדים, כמו גם הקמת מרכז חוסן ופניות לבנות הזוג של השוטרים והלוחמים. כמו-כן גויסו מתנדבים ואנשי מילואים ויצא מכרז לגיוס טיפולים נפשיים, והתבקשו 12 תקנים נוספים לקציני בריאות הנפש.
סגן טפסר חגי סידס, ראש ענף חוסן כבאות והצלה, התריע כי הוא פועל לבדו, ולמרות בקשתו לתקציב ולתקנים נוספים - הוא נענה בשלילה, ואפילו ננזף כשגייס מטפלים-נפשיים עם פרוץ המלחמה.
פרופ' חיים קנובל, פסיכיאטר מגן דוד אדום, סיפר על מצוקת המוקדנים שנחשפו לזעקות ובקשות ההצלה - וחוסר-היכולת לשלוח אמבולנס בגלל זירות הלחימה. "אנו מתאמצים להגיע לכל איש צוות, פעילות רבה בזום, והפגשת מוקדנים עם האנשים שכן הצליחו להציל".
ד"ר עינת קאופמן, מנהלת יחידת חוסן באיחוד-הצלה, סיפרה על מתנדבי הארגון שנחטפו, ועל מיעוט המטפלים המקצועיים בפוסט-טראומה בארץ, ואילו חיים ויינגרטן ראש אגף המבצעים בזק"א, תיאר את עבודת 800 המתנדבים שראו "כי אנשי החמאס עשו תחרות מי הכי אכזר - וכולם ניצחו", וכי נחתם חוזה בהיקף 2.5 מיליוני שקלים עם הקואליציה הישראלית לטראומה, לטיפול נפשי במתנדבים.