בית הנבחרים האמריקני אישר (2.11.23) את הסיוע הצבאי לישראל בסך 14.3 מיליארד דולר לצורך מלחמת חרבות ברזל, אך בלא יתר מרכיבי חבילת התקציב שהגיש לו הנשיא ג'ו ביידן. כיוון שכך, קלושים הסיכויים שהסנאט יאשר את הסיוע . הסיוע אושר ברוב של 226 מול 196 - בעיקר רפובליקנים מול דמוקרטים - וזאת בניגוד לרוב העצום והדו-מפלגתי בו מאושר בדרך כלל סיוע לישראל. החוק שאישר בית הנבחרים הוא למימון מערכות נשק שתספק ארה"ב לישראל, ולא סיוע כספי ישיר; הוא גם איננו מעניק סיוע בכיסוי הנזקים הכלכליים של המלחמה. בין היתר הוא כולל 4 מיליארד דולר לטילי מערכת כיפת ברזל, ו-200 מיליון דולר לתגבור ההגנה על הכוחות האמריקניים במזרח התיכון, הנתונים למתקפות קבועות מצד מיליציות פרו-אירניות. לא ברור מה יהיו ההשלכות הצבאיות של עיכוב במתן הסיוע והאם ביידן יוכל למצוא דרכים עוקפות לממן אותו. ככלל, הוצאות תקציביות מחייבות את אישור הקונגרס ולא ניתן לאשר אותן בצווים נשיאותיים. הסיבה לרוב הדחוק היא המאבקים בין שתי המפלגות בנושאים שאינם קשורים לישראל ובראשם הסיוע לאוקראינה. לרפובליקנים - שהם בדרך כלל תומכי ישראל מובהקים יותר מהדמוקרטים - יש רוב דחוק בבית הנבחרים (221 מול 212), אך הסיעה כוללת כ-20 אנשי ימין קיצוני, תומכיו של דונלד טראמפ, המתנגדים לסיוע לאוקראינה; היו"ר החדש, מייק ג'ונסון, נמנה עליהם. ביידן ביקש מהקונגרס לאשר חבילה כוללת של 105 מיליארד דולר, כולל 61 מיליארד דולר לאוקראינה. ג'ונסון החליט להפריד מתוכה את הסיוע לישראל, והוסיף לה קיצוץ בתקציב רשות המיסים בנימוק שיש צורך לחסוך בהוצאות - ולכן הצביעו נגדה כמעט כל הדמוקרטים, כולל ידידי ישראל. הגדלת תקציב רשות המיסים היא מרכיב חשוב במדיניותו הכלכלית של ביידן, המבקש להעמיק את הגבייה בעיקר מבעלי הכנסות גבוהות במיוחד. הרפובליקנים, התומכים עקרונית בקיצוץ במיסים, מתנגדים לכך. ג'ונסון גם נמנע מלהעלות להצבעה את הפרק בתוכנית המיועד לתגבור האבטחה בגבול עם מקסיקו, למרות שזהו נושא מרכזי מבחינת חברי מפלגתו, ואת הסיוע לטייוואן למרות שהוא נהנה לרוב מתמיכה דו-מפלגתית. הסנאט צריך לאשר גם הוא את הסיוע, ובו יש לדמוקרטים רוב של 52/51 מול 49/48 (הסנאטור ג'ו מנצ'ין פרש מן הסיעה והפך לעצמאי). מנהיג הרוב בסנאט, צ'אק שומר, הודיע לפני ההצבעה בבית הנבחרים, כי כלל לא יעלה להצבעה את הסיוע כפי שאישר בית הנבחרים, אלא יציג הצעה דו-מפלגתית לסיוע לישראל ולאוקראינה, לצד סיוע הומניטרי לרצועת עזה. מאחר שרוב הרפובליקנים בסנאט - כולל מנהיג המיעוט, מיץ' מקונל - תומכים בסיוע לאוקראינה, צפוי להצעה זו רוב ניכר. במצב זה, יהיה על שני הבתים להקים ועדה משותפת שתפקידה יהיה להגיע לנוסח מוסכם שאותו יאשרו שניהם. הסיכויים לכך כרגע נראים קלושים: המיעוט הקיצוני שולט במידה רבה בסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים (כפי שהוכיחו שלושת שבועות הכאוס סביב תפקיד היו"ר וההצבעה הנוכחית על הסיוע), המפלגות חלוקות על המשך מימון הממשל הניצב בפני סכנת שיתוק חלקי ב-15 בנובמבר, וארה"ב נכנסת לשנת בחירות הגורמת ככלל להקצנת הקיטוב המצוי ממילא ברמה חסרת תקדים. בפועל, גדול יותר הסיכוי ששתי המפלגות ינהלו מלחמת התשה בתקווה שהאחרת תמצמץ ראשונה. "החוק מעניק לישראל סיוע לו היא זקוקה כדי להגן על עצמה, לשחרר את בני הערובה ולחסל את חמאס, וזו משימה שחייבים להשלים", אמר ג'ונסון. "כל זאת - בזמן שאנחנו פועלים להבטיח שההוצאות ייעשו באחריות ולהקטין את גודלו של הממשל הפדרלי, כדי לממן את התחייבויותנו לידידתנו ובעלת בריתנו". שומר אמר כי הוא נדהם לראות כיצד בעיצומו של משבר עולמי וכאשר על ארה"ב לסייע לישראל, בחרו הרפובליקנים לקשור את הסיוע בצעד של הימין הקיצוני אשר יגדיל את הגרעון (משום שרשות המיסים תגבה פחות מס).