צריכה שיטתית של תכנים שמפרסמים חמאס ודאעש, באופן המלמד על הזדהות איתם תהיה עבירה פלילית, שהעונש המירבי עליה הוא שנת מאסר. הכנסת אישרה (8.11.23) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק המאבק בטרור, אותה יזמה הממשלה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
העבירה תחול על פרסומים הקוראים במישרין לבצע מעשה טרור; דברי שבח, אהדה או תמיכה במעשה טרור; ותיעוד של מעשה טרור [כמו הסרטונים של חמאס ב-7 באוקטובר ושל דאעש בשנים עברו]. החוק מדגיש, כי צריכה באקראי,
בתום לב או לצורך מטרה כשרה - למשל העמדת מידע לציבור, מניעת טרור או מחקר - לא יהווה עבירה. התיקון הוא הוראת שעה לשנתיים, ושר המשפטים חויב לדווח לוועדת החוקה פעמיים בשנה על מספר החקירות, המעצרים, כתבי האישום ותוצאותיהם.
הסיעות הערביות בכנסת - הן רע"ם והן
חד"ש-תע"ל - התנגדו לתיקון וטענו שמדובר ב"רדיפת האזרחים הערבים במדינה", "הגבלת
חופש הביטוי", "התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים", "למסד משטרת 'אח גדול' אנטי-דמוקרטית", "להלבין את ארגון כך" ועוד. הן גם הציעו לחלופין לקבוע שהעונש יהיה קנס בלבד ולהתיר צריכת תכני טרור "לשם לימוד עצמי".
הכנסת גם אישרה סופית תיקון לחוק הירושה, שהצורך בו נוצר בשל רצח בני זוג ואף משפחות שלמות בידי חמאס. התיקון קובע, כי אם בני משפחה מתו ב-7 וב-8 באוקטובר במסגרת פעולות האיבה, יראו אותם כמי שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה. במצב זה יחולו כללי ירושה מיוחדים, הנוגעים ליורש ודאי (שהיה יורש ללא קשר לסדר התמותה) וליורש ספק (שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה). התיקון גם מאפשר לרשם לענייני ירושה ולבית המשפט למשפחה לחלק את הירושה בצורה אחרת, בנסיבות שנקבעו בו.
תיקון נוסף שאושר מאפשר להאריך בשישה חודשים את כהונתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס
אורי שהם. כהונתו של שהם מסתיימת החודש, ובמסגרת הקמת ממשלת האחדות הוסכם שכל המינויים הבכירים יוארכו עד לתום המלחמה; בנוגע לנציב התלונות, שכהונתו קבועה בחוק, היה צורך בתיקון חקיקה. ההארכה תיעשה בידי שר המשפטים,
יריב לוין, וממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון,
עוזי פוגלמן.