בג"ץ דחה (8.11.23) עתירה נגד סירובה של המשטרה לאפשר לקיים הפגנות בערים אום אל-פחם וסכנין ברקע מלחמת חרבות ברזל. את ההפגנות ביקשה לקיים בעיקר מפלגת
חד"ש. המשטרה טענה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה בשלום הציבור עד כדי התלקחות נרחבת, וכי אין היא יכולה להקצות כעת - בהינתן משימותיה במסגרת המלחמה - את כוח האדם הדרוש לאבטחת ההפגנות.
השופט
יצחק עמית עומד על חשיבותה של הזכות להפגין ועל הפסיקה שדנה באיזון בין זכות זו לבין זכויות אחרות בכלל ובימי מלחמה בפרט. הוא מעיר, כי אין יסוד לטענת העותרים כאילו המפכ"ל, רב-ניצב קובי שבתאי, הוציא איסור גורף וכללי על הפגנות; שבתאי דיבר על מחאות המהוות הסתה, והמשטרה הבהירה שכל בקשה לקיום הפגנה תיבחן לגופה. עוד מציין עמית, כי כרגע אומנם נשמר השקט במגזר הערבי, אם כי המשטרה הציגה לשופטים במעמד צד אחד חוות דעת מודיעינית והם ניהלו שיח עימה עליה.
לדברי עמית, נקודת המוצא צריכה להיות "גישה קפדנית ביותר" ביחס לחשש שהעלתה המשטרה מפני התלקחות, "באשר בעיתות מלחמה ומשבר, המחאה היא חשובה במיוחד, גם אם כואבת במיוחד". אולם בג"ץ דוחה את העתירה בעיקר בשל נימוקי כוח האדם. הפסיקה כבר קבעה שניתן להביא בחשבון אילוצים כאלה, למרות חובתה העקרונית של המשטרה לאבטח הפגנות. עמית מוסיף:
"הדברים נכונים ביתר שאת למצב המלחמה הנוכחי, שכמותו לא ידעה ישראל מזה שנים רבות, מלחמה שבה גם העורף מאוים והפך לחזית. במצב דברים חריג עד-מאוד זה, עולה המשקל של אילוצי כוח אדם ומגבלות זמן ומקום... לעת הזו, בהינתן עומס המשימות הרב שבו עוסקת המשטרה מזה כחודש ימים, אין באפשרותה להקצות את כוח האדם הנדרש לשם הבטחת הסדר הציבורי בהפגנות נושא העתירה". השוטרים עובדים במשמרות בנות 12 שעות, ומחוזות חוף וצפון - בהם שוכנות אום אל-פחם וסכנין - סופגים רקטות מלבנון. אבטחת ההפגנות תחייב "הסטה של שוטרים רבים למשימה זו, על חשבון משימות חירום של פיקוח נפש".
עמית מדגיש: "שערי מחאה, הפגנה ותהלוכה פתוחים גם בזמן מלחמה, ופסק דיננו זה ניתן על-רקע הנסיבות הקונקרטיות שהוצגו בפנינו. אין משמעות הדבר כי בכל שעת מלחמה או לכל אורך הלחימה, אין מקום לקיום הפגנות. בשעת מלחמה, במיוחד מלחמה כבדת דמים וכבדת ימים, הזכות לביקורת ציבורית ולמחאה הפוליטית לא נסוגה לאחור". הוא אומר כי בג"ץ רשם לפניו את התחייבות המשטרה לבחון לגופה כל בקשה עתידית להפגנה, וכי היא הציעה למארגנים לקיים עצרת באולם סגור.
השופטות
רות רונן ו
יעל וילנר הסכימו עם עמית. רונן שמה את הדגש כמותו על היבטי כוח האדם המשטרתיים, ואילו וילנר אומרת כי "חרף מעמדה הרם של הזכות להפגנה ואסיפה, יש במציאות המורכבת בה אנו מצויים, כדי להשפיע על אופן עריכת האיזונים בעניינה". את העותרים ייצג עו"ד
חסן ג'בארין, ואת המשטרה - עוה"ד
מוריה פרימן וסיון דגן.