בנק ישראל מעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה לשנים 2023 ו-2024, בהשוואה לתחזיות שפרסם עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. חטיבת המחקר צופה כעת (27.11.23), כי בשנתיים אלו תהיה הצמיחה 2% בלבד - דהיינו צמיחה שלילית לנפש, וזאת לעומת תחזיות ל-2.3% ול-2.8% (בהתאמה) בחודש שעבר. העידכון נובע בעיקר מפגיעה משמעותית בצריכה הפרטית ובכושר הייצוא בענף הנדל"ן.
העידכון בא במקביל להחלטת הנגיד אמיר ירון להותיר את הריבית ברמה של 4.75%. ירון אינו מוריד אותה, למרות הציפיות להאטה במשק, וזאת בשל החשש שעודנו קיים מפני עליית מחירים - בעיקר אם השקל ישוב להיחלש ואם הקשיים בענף הנדל"ן יגרמו להתייקרות הדיור. הבנק יוצא מתוך הנחה, שהשפעתה של המלחמה תימשך לתוך 2024, גם אם בעוצמה נמוכה יותר מאשר ברבעון הנוכחי, ושרוב הלחימה תהיה ברצועת עזה (כלומר, שלא תיפתח מלחמה מלאה נגד חיזבאללה). חטיבת המחקר מצידה צופה אינפלציה של 2.4% ב-12 החודשים שיסתיימו ברבעון האחרון של 2024 (קרוב ליעד האינפלציה של 2%) וירידה של הריבית בעוד שנה לרמה של 3.75%-4%.
הבנק מעריך, כי המלחמה תגרע, בממוצע עד סוף 2024, כשלושה אחוזי תוצר. הפגיעה בתוצר נובעת הן מפגיעה בצד ההיצע והן מפגיעה בצד הביקוש. בצד ההיצע, גיוס המילואים הנרחב וההשבתה החלקית של מוסדות החינוך, בעיקר בחודשיים הראשונים של המלחמה, צפויים להתבטא בירידה בהיצע העבודה בכל ענפי המשק. בענף הבנייה יש פגיעה משמעותית במיוחד בהיצע העבודה בשל הגבלות על-כניסת עובדים מיהודה ושומרון והפסקה מוחלטת של העסקת עובדים מעזה; אלו צפויים להמשיך ולהשפיע גם בשנת 2024. בענף החקלאות יש פגיעה חריפה בשל עזיבתם של
עובדים זרים. נוסף על הירידה בהיצע העבודה, באזורי הלחימה ובאזורים מאוימים נפגע כושר הייצור בשל פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד.
בצד הביקוש, סנטימנט צרכני שלילי צפוי לפגוע בביקוש לצריכה. גם הביקוש לייצוא שירותי התיירות צפוי להיפגע, כאשר הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שפגיעה זו צפויה להיות ממושכת. מנגד, בענף הבנייה צפויה בטווח התחזית עלייה בביקוש בעקבות הצורך בשיקום מבנים. לאור התפתחויות אלו מעריך הבנק, כי שיעור האבטלה בבני העבודה העיקריים שעלה ברבעון הנוכחי, יישאר ברמה גבוהה גם ב-2024.
אי ודאות לגבי תקציב 2024 ההערכה לגבי תקציב המדינה לשנת 2024 חשופה עדיין לאי-ודאות ניכרת בנוגע להשפעת המלחמה ולהחלטות הממשלה לגבי ההתמודדות עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה. לדברי בנק ישראל, אי-הוודאות קשורה בעיקר לשלושה גורמים:
- היקף הגידול בהוצאות הביטחון, חלוקתן בין הוצאות מקומיות וייבוא ביטחוני, ומידת הכיסוי שלהן באמצעות סיוע מממשלת ארה"ב.
- החלטות הממשלה בנוגע לסיוע לתושבים באזורי הלחימה, לנפגעים ולניצולים באזור העוטף, ולעסקים ולציבור בשאר הארץ. זאת, לצד אי-הבהירות ביחס להיקף ההתאמות בתקציב עליהן תחליט הממשלה כדי לקזז חלק מגידול זה בהוצאות באמצעות הפחתת הוצאות אחרות או העלאת מיסים, ולגבי התאמות אפשריות אחרות בתקציב 2024.
- עוצמת הפגיעה בהכנסות ממיסים בשל השפעות המלחמה על המשק וקצב התאוששותן. מעבר לכך קיימת גם אי-ודאות מסוימת לגבי מועדי התשלום וצורת הרישום של חלק מההוצאות, שתשפיע על חלוקת השפעת המלחמה בין תקציבי השנים 2023 ו-2024.
חטיבת המחקר מעריכה, כי הפגיעה בפעילות המשקית תוביל לירידה חדה בהכנסות ממיסים כבר ברבעון הנוכחי ותימשך גם בשנת 2024. חלק ניכר מהגידול בהוצאות הביטחון וההוצאות האזרחיות הישירות יתבצע כבר בשנת השנה, מה שידרוש הגדלה של מסגרת התקציב הקיימת בסכום של 26 מיליארד שקל - כפליים מן הסכום עליו מדבר שר האוצר,
בצלאל סמוטריץ. עוד מעריך הבנק, כי תקציב 2024 יגדל ב-46 מיליארד שקל לעומת זה שאושר.
כל אלו צפויים להתבטא בגידול בגרעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-3.7% תוצר וב-5% תוצר בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה, לעומת יעד של 1.1% השנה וגרעון בפועל של 2.2% תוצר עוד לפני המלחמה. מעבר לכך קיימות הוצאות נוספות של הממשלה בשיעור של כ-1% תוצר, שירשמו על חשבון קרן הפיצויים בעיקר בשנת 2023 ולא יכללו בגירעון התקציבי. לאור זאת, החוב צפוי לגדול ולעמוד על כ-66% תוצר בסוף 2024 לעומת 60% לפני המלחמה.