משרד הביטחון מתנגד להכיר בילד שייוולד מזרע של חלל, לאישה שאיננה בת-זוגו - כיתום צה"ל. זאת כנגד הורים שכולים, ח"כים ואפילו כמה רבנים שדרשו בדיון וועדת הבריאות ממשרד הביטחון להכיר בילד זה - גם תקציבית. ועדת הבריאות המשיכה (יום ג', 28.11.23) בהכנה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לשימוש בזרע של נפטר לשם הולדה. ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית, קראה למשרד הביטחון להכיר גם כלכלית בילד שייולד מהזרע של החייל: "זאת התשובה הראויה ביותר שלנו לחמאס". עו"ד שי סומך מהמחלקה למשפט ציבורי במשרד המשפטים הדגיש את הצורך הציבורי בשיקול נקי וערכי בהחלטת האם העתידית, להכרח שהילד לא יוכר כיתום צה"ל לצורך קצבה. הרב הד"ר מרדכי הלפרין, מומחה אתיקה ברפואה, התנגד בחריפות לשלילת ההכרה התקציבית מהילד שייולד: "לא יעלה על הדעת לקחת מקטין כה חסר ישע את האפשרות לגדלו". נגה שילדהאוז, מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, השיבה כי מדובר ב"ילד זה שנולד מלכתחילה לתא של אם וילד, שונה מילד שנולד לבת זוג של חלל שנולד מראש לתא משפחתי חסר". חבר הכנסת לשעבר צביקה האוזר, וממובילי החוק בכנסת ה-24, תמך בסעיף זה במשרד הביטחון, מתוך חשש לשיקול פסול בבחירת הזרע ע"י האם. ח"כ אופיר כץ (הליכוד) דרש כי משרד הביטחון יכיר בילד שיוולד לצורך ליווי, סיוע ותמיכה נפשית ורגשית - גם ללא קצבה כיתום צה"ל. רחל כהן-שבתאי, אם שכולה, הדגישה כי רבות מבנות-הזוג של חיילים שנפלו צעירות מדי להחלטה כזו, ויש לבחון את הבשלות הרגשית של האם העתידית להיכנס להליך זה. ח"כ מירב בן-ארי (יש עתיד) הציעה השהיה של שימוש בזרע, של מספר חודשים לאחר הפטירה - כדי לאפשר שיקול דעת. ליאורה אברמוביץ' מהייעוץ המשפטי משרד הרווחה ציינה אף היא את הצורך בשיקול דעת בוגר. ברוך בן יגאל, אביו של עמית שנפל לפני כשלוש שנים, דרש כי להורי הנופל יהיה את השיקול לבחירת האם-העתידית, וכי הילד יוכר גם תקציבית כיתום צה"ל. אירית שחר, אם שכולה, ציינה את יכולת האפשרות של ההורים לבחור את האם העתידית, גם מתוך שיקול של קרבה גאוגרפית. עו"ד עדי חן, נציגת לשכת עורכי הדין, קראה להאריך את הזמן בו תינתן האפשרות להשתמש בזרע מארבע לשש שנים, ולאפשר לבית המשפט להעריך מה היה רצונו-המשוער של הנופל.