ההיבט ההתרעתי שבהריסת בתי מחבלים מקבל חשיבות יתרה כעת, עם שחרורם של מחבלים תמורת החטופים, כאשר אותם מחבלים חוזרים לבתים שמהם יצאו בשעתו לבצע פיגועים. כך אומר (יום ג', 5.12.23) שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, בהסכמת השופטים
נעם סולברג ו
יעל וילנר.
מאז פרוץ המלחמה קבע בית המשפט העליון מספר פעמים, כי המצב הנוכחי מחייב פסיקה שונה מאשר בזמן שגרה. בין היתר אשרר בית המשפט, בהרכבים שונים, את ההחמרה בתנאי המאסר של אסירים ביטחוניים, את ההגבלה על הפגנות נגד המלחמה במגזר הערבי, את תנאי אחזקתם של עצורים מעזה ואת החמרת הענישה על מסתננים מיהודה ושומרון.
אלרון מזכיר, כי השימוש בתקנה המאשרת להרוס בתי מחבלים נועדה "להרתיע מחבלים פוטנציאליים מביצוע מעשים דומים, אשר לצערנו אנו עדים להם ביתר שאת בימים אלו, מעשים מתועבים בחסות ארגוני טרור, אשר לא בוחלים בכל אמצעי על-מנת להמשיך ולפגוע ביהודים ובאזרחים חפים מפשע, תהא דתם אשר תהא. חובתנו למצוא את האיזון המתאים בין שמירה על ערכיה של מדינת ישראל לבין חובתה הראשונה במעלה להמשיך ולהגן על קיומה ועל קדושת החיים של אזרחיה".
אלרון מציין, כי מעשי טרור מבוצעים גם ביהודה ושומרון ומזכיר את הפיגוע בכניסה לירושלים בשבוע שעבר. לאור זאת, הוא ממשיך, "ההיבט ההרתעתי בימים אלה מקבל משנה תוקף עם שיחרורם של מחבלים רבים, אשר זה לא מכבר יצאו מביתם לבצע פיגועים ועתה שבו אליו, כאשר אף לא מיצו עד תום את העונש הוטל עליהם. הריסה של בתי מפגעים נועדה, אפוא, להרתיע מחבלים פוטנציאליים ולמנוע הישנותם של פיגועים בעתיד, כך שאין מדובר בענישה של חפים מפשע, אלא במטרה נעלה של הצלת חיי אדם".
אלרון דחה את עתירת משפחתו של המחבל זיאד צפדי נגד הריסת ביתה ביישוב כפר עוריף. צפדי השתתף בפיגוע הירי ביישוב עלי בחודש יוני, בו נרצחו ארבעה ישראלים. אלרון דחה את הטענות העקרוניות החוזרות ונשנות הריסת בתים, תוך שהוא מציין, כי חוות דעת עדכנית של השב"כ מלמדת בבירור שהריסת בתי מחבלים מחזקת את האפקט ההרתעתי.