X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות / מבזקים
רוטמן. השפעות חיוביות על עסקים ישראלים [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
רפורמה משפטית: ישראל מאמצת חוק מודל UNCITRAL לבוררות מסחרית בינלאומית
ועדת החוקה החלה בהכנות של הצעת החוק הבינלאומית לבוררות מסחרית במטרה להקים מסגרת משפטית לבוררות מסחרית בינלאומית מוצעים שינויים משמעותיים, לרבות הרחבת סמכויות הבוררים, מתן סמכות בשאלות הנוגעות לסמכותם והגבלת מעורבות בית המשפט החוק המוצע שונה מחוק הבוררות הקיים, ונמנע במכוון מהסדרת אחריות ושכר הבוררים
ועדת החוקה החלה (יום ג', 12.12.23) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, התשפ"ג-2023. הצעת החוק נועדה ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בינלאומית המבוססים על חוק המודל בעניין בוררות מסחרית בינלאומית שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי (אונסיטרל).
החוק כולל מספר הוראות הנבדלות מאלה המעוגנות בחוק הבוררות כיום, הנובעות מאופיה של בוררות מסחרית בינלאומית ומהפרקטיקה הקיימת בתחום. בין היתר מוצע להרחיב, ביחס לחוק הבוררות, את סמכויות הבוררים ולהקנות להם סמכות הכרעה בשאלות שנוגעות לאופי ולהיקף סמכותם; להרחיב את סמכות הבוררים ביחס לסעדים זמניים, ולאפשר אכיפת צווים זמנים שיינתנו בבוררות בחו"ל; עוד מוצע להגביל את האפשרות למעורבות בית המשפט הליכי בוררות. בנוסף, בניגוד לחוק הבוררות, החוק המוצע נמנע במכוון מלהסדיר מספר עניינים ובהם אחריות הבורר ושכרו וכן קביעתן של ברירות מחדל ביחס לסדרי דין, שכן אלו מוסדרים לרוב בפרקטיקה.
ביחס לחוק המודל, מוצע מספר קטן של שינויים ובהם צמצום של סעיף הפרשנות; השמטת האפשרות של הצדדים להסכים על בוררות בין לאומית כאשר מבחינה מהותית היא אינה כזו; וקביעה כי החלטות בית המשפט בעניין מינוי בוררים, פסלות ונבצרות בורר, וסמכות הרכב הבוררים תהיינה ניתנות לערעור ברשות, להבדיל מחוק המודל המונע ערעור כלל.
רקע
בוררות היא תולדה של הסכם, לפיו הצדדים מסכימים להביא סכסוך ביניהם להכרעת בורר או מספר בוררים, כשמינוי הגוף הבורר מתבצע בהתאם לכללים שעליהם הסכימו הצדדים או בהתאם לברירות מחדל. בוררות בינלאומית היא שיטה ליישוב סכסוכים בין צדדים להסכמים מסחריים בינלאומיים. תחום הבוררות הבינלאומית התפתח באופן המאפשר לצדדים להסכם, הבאים מתרבויות שונות וממערכות משפט שונות, ליישב סכסוכים ללא פנייה, או בפנייה מועטה יחסית, למערכות החוקים המדינתיות. קיימים הבדלים משמעותיים בין בוררות בינלאומית לבין שיטות בוררות במדינות שונות בעולם. בוררות בינלאומית מתקיימת מחוץ לגדרם של כללי סדרי דין לאומיים.
ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי - "אוניסטרל", גיבשה חוק מודל לבוררות מסחרית בין לאומית. חוק המודל אומץ באו"ם ביוני 1985 שעודכן ביולי 2006, המהווה סטנדרט בינלאומי מקובל בתחום הבוררות, כאשר ההסדרים הקבועים בו נקלטו עד היום ב-88 מדינות וסה"כ ב-120 אזורי שיפוט. הרציונל בבסיסו של חוק המודל, הוא יצירת התאמה של הסטנדרטים הנוהגים בבוררויות בינלאומיות כדי לייצר "שפה משותפת" בלי קשר למוצאם של הצדדים לבוררות. חוק המודל מסדיר את השלבים השונים של הליך הבוררות המסחרית הבינלאומית- החל בשלב ההסכמה לבוררות ועד לאכיפת פסק הבוררות.
ישראל טרם אימצה את חוק המודל, כך שחוק הבוררות שנחקק ב-1968, חל על כל הליך בוררות שמקום מושבו בישראל, לרבות הליכים בעלי מאפיינים בינלאומיים. אלא שחוק הבוררות אינו מותאם למאפיינים המיוחדים של הליכי בוררות בינלאומיים, בהם ככלל יש העדפה להקניית סמכויות רחבות יותר לבוררים וגמישות רחבה בניהול ההליך. לכן, ההנחה היא כי אימוץ הצעת החוק ישפר את מקומה של ישראל בתחום הבוררות המסחרית הבינלאומית ויעודד שימוש בבוררות שמושבה בישראל כפתרון ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים. המשמעות היא צמצום עלויות של ניהול הליכים ליישוב סכסוכים כאלו, וחיזוק מעמדה של ישראל בתחום זה, תוך חיזוק התעשיה המקומית.
הצפי הוא כי לאחר השלמת החקיקה שתתאם במידה מספקת לחוק המודל, מזכירות אוניסטרל תוסיף את ישראל לרשימת המדינות ואזורי השיפוט שאימצו את חוק המודל.
עו"ד יעל ויינר, ראש תחום משפט בינ"ל בייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "מדובר בהצעת חוק מקצועית שנועדה לאמץ סטנדרטים בינ"ל. אימוצה יאפשר לקדם את מעמד ישראל בנושא הבוררויות הבינ"ל ויסייע לבעלי עסקים ישראלים ולמדינה בכלל. לא סוד שבעשורים האחרונים השימוש בבוררות בינלאומית גדל משמעותית ובישראל התחום מוסדר בחוק הבוררות מ-1968 גם על בוררויות בינ"ל, אך אינו מהווה מסגרת מתאימה לכך. הצעת החוק, מטרתה לאמץ את חוק המודל לבוררות בינ"ל שנוסח ע"י ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי - האונסיטרל ומהווה סטנדרט בינ"ל מוביל בתחום. ועדת אונסיטרל מנהלת רשימה של מדינות שאימצו את הסטנדרט ואופן יישומו והמטה היא שהחוק שמקודם כעת יאפשר לישראל להיכנס לרשימה זו ולקבל את הגושפנקה לכך. לאורך החקיקה עמדנו בקשר עם האונסיטרל לגבי הנוסח וחשוב להדגיש שניסינו לדמות לחוק המודל, גם במבנה. אימוץ חוק המודל יחזק את האטרקטיביות של ישראל כמושב לבוררויות בינ"ל".
עו"ד גדעון פישר, יו"ר לשכת הבוררים בישראל: "כשמי מהילדים שלנו קונה באינטרנט מוצר בכמה דולרים זו עסקה בינ"ל לכל דבר ועניין. אם יש סכסוך זה סכסוך מסחרי בינ"ל. העובדה שישראל תצטרף למעל 100 מדינות שאימצו את האמנה הזו תחזק את העסקים הישראלים. יש כאן רצון לעשות האחדה של חקיקה ספציפית של עסקים בינ"ל כדי שירגישו נוח לעשות עסקים עם ישראלים ובתוך ישראל. רוב המדינות אימצו את הסטנדרט ככתבו וכלשונו ויש מדינות שעשו אדפטציה מקומית".
עו"ד מנשה כהן, נשיא המוסד לבוררות עסקית באיגוד לשכות המסחר: "אין שום סיבה שחברות ישראליות המתקשרות עם חברות בינ"ל לא יקיימו את הבוררויות כאן בישראל. אחד הפרמטרים המרכזיים להפיכת ישראל למרכז בוררות עולמי הוא אימוץ חוק המודל. זה שזה לא קרה עד כה זו תקלה שיש לתקנה. החוק הזה מקצועי ולא פוליטי".
הפרופסור אריה רייך מאוניברסיטת בר-אילן: "יש הרבה יתרונות בחוק שייתכן שהחברות יעדיפו לאמצו במקום חוק הבוררות הישן גם ביחס לישראל".
היו"ר ח"כ שמחה רוטמן אמר כי "חשוב לדון בנושא בתקופה זו של לחימה עקב חשיבותו למעמדה הבינ"ל של ישראל, לחיזוק הצמיחה, וליכולת לצאת מהמשבר הכלכלי הנובע מהלחימה". רוטמן ביקש ממשרד המשפטים לתת מענה לשאלת הבוררות שתחול כאשר עסק נמצא ביהודה ושומרון, בקשר עם חברות זרות בינלאומיות או בעסקים עם חברות ישראליות.
עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש: "מאחר שזו סוגיה עדינה כי אנחנו צריכים לקבל את אישור האוניסטרל, יש לאפשר למשרד המשפטים להגיע לפתרונה". הוא הוסיף כי "החקיקה חשובה במיוחד בעת הזו למשק הישראלי שיש בו חברות הייטק שצריכות יישוב סכסוכים מהיר ויעיל והיום אין להן את הכלי. הצעת החוק תורמת לצמיחה במשק ולמגזר העסקי בישראל ויש לברך את הוועדה שמצאה לנכון לקדמה גם בתקופת הלחימה הקשה שמדינת ישראל מתמודדת איתה. יש להעביר את החקיקה בהקדם".
Author
עורך חדשות | News1 | דוא"ל
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך:  12/12/2023   |   עודכן:  14/12/2023
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  אבי דיכטר / Avi Dicter   אברהם בניהו בצלאל / Avraham Benayahu  Bezalel   אוהד טל   אופיר כץ / Ofir  Katz   אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso   אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen   אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai   אושר שקלים / Osher  Shekalim   אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin   איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir   אליהו דלל / Eli Dallal   אליהו רביבו / Revivo Eliyahu   אלמוג כהן / Almog  Cohen   ארז מלול / Erez  Malul   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   בועז ביסמוט / Boaz  Bismuth   בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky   בני גנץ / Benny  Gantz   גד איזנקוט / Gadi  Eisenkot   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan   גלעד קריב / Gilad Kariv   דבורה ביטון / Dvora  Biton   דוד  ביטן / David Bitan   דן אילוז / DAN Iluz   דני בן יוסף דנון / Dani Danon   ואליד אל הושלה / Waleed  El Hawashla   ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   חמד עמאר / Hamad Amar   חנוך דב מילביצקי / Hanoch Dov Milwidsky   טלי גוטליב / Tali  Gottlieb   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יואב גלנט / Yoav Galant   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יונתן משריקי / Yonatan Mishraki   יוסף עטאונה / Youssef  Atauna   יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano   ינון אזולאי / Yinon  Azoulay   יסמין פרידמן / Yasmin Fridman   יעקב אשר / Yakov  Asher   יצחק קרויזר / Kroizer Yitzhak   יצחק שמעון סרלאוף   ירון לוי / Yaron Levi   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   לימור סון הר-מלך / Limor  Son Har-Melech   מאי גולן / May  Golan   מאיר כהן / Meir  Cohen   מטי צרפתי הרכבי / Matti  Sarfati Harkavi   מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירב כהן / Meirav  Cohen   מנסור עבאס / Mansour Abbas   משה אבוטבול / Moshe Abutbul   משה ארבל / Moshe Arbel   משה גפני / Moshe Gafni   משה פסל / Moshe Passal   משה רוט / Moshe  Roth   מתן כהנא / Matan  Kahana   נאור שירי   ניר ברקת / Nir  Barkat   סימון  מושיאשוילי / Simon  Moshiashvili   סימון דוידסון / Simon Davidson   עודד פורר / Oded Forer   עופר כסיף / Ofer  Cassif   עמית הלוי / Amit  Halevi   צבי ידידיה  סוכות / Tzvi Yedidia  Sukkot   צביקה פוגל / Tzvika  Foghel   צגה צנגש  מלקו / Tsega  Melaku   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קטרין (קטי) שטרית / Kathrin  Shitrit   רון כץ / Ron Katz   רם בן ברק / Ram  Ben Barak   שלום דנינו / Shalom  Danino   שלי טל מירון / Shelly Tal Meron   שלמה קרעי / Shlomo  Karhi   שמחה רוטמן / Simcha  Rothman   שרון ניר / Sharon Nir   שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
רפורמה משפטית: ישראל מאמצת חוק מודל UNCITRAL לבוררות מסחרית בינלאומית
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 25
עידן יוסף
מתחילת השנה התקבלו 25 פניות המעלות חשש לסיכון שעשוי להישקף ממחזיקי נשק    לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי יש כיום 265 אלף בקשות    למשרד הרווחה אין כיום תפקיד מובנה בבדיקת בקשות לרישיון נשק    ח"כים שהגישו את הבקשה לדיון מהיר: "עלינו לוודא שנשים וילדים לא ייפגעו"    יו"ר הוועדהלביטחון לאומי: "אזרחי ישראל מרגישים צורך להגן על עצמם"
עידן יוסף
ח"כים מהקואליציה החברים בוועדת העבודה שדרשה ממשרד האוצר להציג פתרון מאיימים: אם לא יימצא פתרון - לא נצביע בעד התקציב    יו"ר הוועדה: נגיש הצעת חוק שתחייב את המדינה לשלם
מירב ארד
עידן יוסף
שר האוצר סמוטריץ' על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023: "לא הכנסתי את סדר העדיפות האישי שלי כשר אוצר, קבענו תבחיננים קשיחים טכניים לחלוטין"    יו"ר ועת חוץ וביטחון אדלשטיין: "נעשתה כאן טעות חמורה, צריך להגיש הסתייגות שמורידה את כל ההוצאות שלא קשורות ללחימה"
עידן יוסף
הצעת החוק שהכינה ועדת הכספים נועדה להסדיר את הרחבת מגבלת ההוצאה ומגבלת הגירעון, לקראת אישור תקציב נוסף לשנת 2023    במסגרתו יתווספו לתקציב 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות וכ-8.9 מיליארד הוצאות אזרחיות    כ-6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il