אנגלמן אומר כי בסיורים שערך ניכרו פערי המקלוט ביישובי קווי העימות בדרום ובצפון, ובפרט בשכונות שהרקע החברתי-כלכלי של תושביהן נמוך ובשכונות ותיקות. חקלאים ובעלי משקים העלו את הצורך בהצבת מיגוניות בשטחים החקלאיים ובסמיכות למתקניהם. כמו-כן נמצא כי יש פערי מיגון במוסדות חינוך ביישובי הדרום והצפון, לרבות במוסדות החרדיים, וכן במוסדות חינוך במרכז הארץ. אנגלמן מזכיר, כי משרד המבקר פרסם באוגוסט 2020 דוח על פערי המיגון והגיש המלצות כדי לסגור אותם. הסיורים והתלונות כעת לימדו בבירור, כי תוכניות הממשלה למיגון הצפון והדרום לא יושמו, פערי המיגון והמקלוט נותרו בעינם, והמלצות המבקר לא יושמו.
הנציבות קיבלה 113 תלונות בעניין מקלטים ומרחבים מוגנים, רובן מחוזות תל אביב המרכז וירושלים. תלונות אלה עסקו בין היתר בטענות על תנאי תברואה, ליקויים באספקת מים ובתאורה ודרכי גישה ומילוט לקויות. עוד התקבלו תלונות בעניין ליקויים במקלטים משותפים או השתלטות של אנשים פרטיים על המקלטים.
ל-2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. לפני מלחמת חרבות ברזל מי שביקש לבנות ממ"ד בביתו נדרש לקבל היתר בנייה מהרשות המקומית, והליך זה נמשך זמן רב. במהלך המלחמה פיקוד העורף, בשיתוף מינהל התכנון, אישר בהוראת שעה למשך שנה מסלול המאפשר לקבל אישור לבניית ממ"ד בבתים צמודי קרקע בתוך 14 יום בלבד, ללא צורך בהיתר בנייה.
בעיות התגלו גם בתחום ההתרעה. הצופרים מיועדים בעיקר לאוכלוסייה השוהה מחוץ למבנה. השוהים בתוך מבנה ולקויי שמיעה יכולים לקבל את ההתרעות באמצעות יישומון פיקוד העורף ופורטן החירום הלאומי, והן ניתנות גם בערוצי הרדיו והטלוויזיה. עם זאת, יש אוכלוסיות, דוגמת האוכלוסייה החרדית, שאינן מחזיקות בטלפון חכם ואינן יכולות לקבל את ההתרעות באמצעות היישומון. לכן יש חשיבות רבה לכך שמערכת ההתרעה תפעל באופן תקין, בדגש על התרעה תקינה במקומות שבהם יש ריכוז של אוכלוסיות כאלה.
אנגלמן מתייחס גם להקמה המהירה של 700 כיתות כוננות. רשויות מקומיות רבות ציינו בפניו, כי נדרשו לגייס תרומות או להקצות מקורות תקציביים אחרים לשם הקמת כיתות הכוננות בתחום שיפוטן. מאחר שהתגלו פערי הצטיידות ניכרים של כיתות הכוננות, המליץ אנגלמן במכתבו לנתניהו לבחון את הפערים, להקצות את המשאבים המתאימים לשם השלמתם ולקיים מעקב הדוק אחר סגירתם. הוא גם המליץ לעקוב באופן הדוק אחר האימון וההכשרה של כיתות הכוננות החדשות, למניעת אירועי ירי על חפים מפשע במציאות המתוחה.
בנוגע לרשיונות לנשיאת נשק מציין אנגלמן, כי בחודש הראשון של המלחמה הוגשו 225,000 בקשות, לאחר שהשר
איתמר בן-גביר הרחיב את מעגל הזכאים לקבל אותם. הדבר יצר עומס כבד ועיכובים בטיפול בבקשות, ובחלק מהמקרים התערבה הנציבות והטיפול זורז. למשל: אלוף משנה-במילואים, תושב הדרום, סיפר שלפני המלחמה נאלץ להפקיד את נשקו האישי, בנימוק שכאשר חידש את רישיון הנשק בשנת 2021, הוא מסר שהוא נוטל כדורי שינה. האיש המציא אישור רפואי שהוא כשיר להחזיק בנשק, אך הטיפול בעניין נמשך זמן רב, ובשל כך אין באפשרותו להשתתף בהגנת היישוב. בעקבות פניית הנציבות חודש רשיונו.