ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, רון אייפר, אמר כי המלחמה חידדה את הצורך באנרגיות מתחדשות ואגירה, והדגיש כי השילוב יכול לאפשר מיקרוגריד ברמת המבנה, היישוב או השכונה. הוא הסכים כי ישנה מורכבות אסדרתית אליה התייחס מנכ"ל חברת החשמל, ואמר כי הדיון במיקרוגריד עדיין לא התקיים לא עם חברת החשמל ולא עם האוצר, והמשרד יתחיל לקיים עבודה מטה בתחום. "צריך להוריד בפני עובדי חברת החשמל את הכובע על תפקודם במלחמה, אבל היו יישובים שאי אפשר היה להיכנס אליהם והם נותרו בלי חשמל תקופה ארוכה. ביישובים האלה אם היה מיקרוגריד יכול להיות שאספקת החשמל הייתה טובה יותר גם כשאין חיבור לרשת ארצית", אמר אייפר. עוד ציין אייפר, כי השנה כמעט מחצית מן התמיכה של המשרד ברשויות המקומיות תלך לפתרונות אגירה, כ-20 מיליון שקל, כדי שיוכלו להקים מיקרוגריד מקומי, למשל בבתי ספר שצריכים לקלוט אוכלוסייה בשעת חרום. היו"ר ביטן שאל האם המשרד בעד לבטל את הרפורמה ולתת לחברת החשמל להתחרות. שפיגלר השיב מיד: "אנחנו בעד".

אייפר אמר כי יש צוות מעקב שבוחן את הרפורמה הנוכחית ויהיו דיונים בהמשך, וכרגע אין בכך אמירה לא לכאן ולא לכאן. הוא ביקש להדגיש כי העבודה על מיקרוגריד עוד לא התחילה והמשרד מכבד את הרפורמה ויקיים דיון על זה עם חברת החשמל. שפיגלר מתח ביקורת על כך ואמר כי שר האנרגיה חתום על רישיון החלוקה של החברה, ואם החתימה שלו לא שווה אז שיגידו את זה. הוא הוסיף כי אם תהיה בעיה ברשת מקומית שמפעילה חברה פרטית, אף עובד שלה לא יהיה בשטח בשעת מלחמה. ח"כ ששון גואטה חיזק את הדברים ואמר כי הוא מתגורר בשתולה ולא נראה לו שמישהו מחברה פרטית היה מגיע אליו למושב במלחמה, בשתיים לפנות בוקר, לתקן את הרשת. אייפר ביקש להרגיע ואמר כי לא תהיה התקדמות ללא עבודת מטה ולא יעשה דבר ללא שיח. ביטן אמר כי אם רוצים לעשות זאת, ויש היגיון בכך, צריך לפתור את הבעיה באמצעות הממשלה. יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, אמר כי הוא מסכים עם שפיגלר וכי החוק ברור והרשות לא תזוז ממנו. "אם הממשלה תחליט משהו אחר נדבר", אמר.

ח"כ יעקב אשר אמר כי צריך לפתור בעיות סטטוטוריות ולקדם את הנושא, כי זה יכול לתת שקט בעת חרום. לדבריו, הדבר חיובי גם לציבור החרדי, שמשתמש במחוללים (גנרטורים), וגם לטובת שימוש באנרגיה ירוקה וביטחון אנרגטי. יו"ר נופר אנרגיה, עופר ינאי, אמר כי אגירה יכולה לספק משק חשמל סגור במקומות כמו קיבוצים ובסיסי צבא וצריך את שיתוף הפעולה של חברת החשמל. לדבריו, גם מפעל יכול להיות מיקרוגריד וזה לא סותר את הרפורמה.

ח"כ יוראי להב הרצנו ביקש בהקשר זה לשאול איפה אנחנו עומדים מבחינת תמרוץ דו-שימוש על גגות מבנים, ואמר שיש אפשרויות לשימוש בגגות סולאריים שלא מנוצלים. מנכ"ל טארלייט מנורה מבטחים אנרגיה, רן ליפשיץ, אמר כי השוק משלים זה את זה. הוא הוסיף כי יש יוזמות פרטיות בבקעת הירדן ובחבל תענך, אבל אי-אפשר להרכיב פאנל על לול בבקעה כי הרשת סתומה ומחכים לתשתית. יו"ר רשות החשמל שביט השיב כי התהליך להסדרת מתקן סולארי משולב במתח עליון עדיין לא הסתיים, והוא מודע לכך שצוואר הבקבוק באחריותו והדבר ייקח עוד כמה חודשים. ביטן אמר בתגובה כי המהירות חשובה וצריך לסיים תהליכים בישראל בצורה יותר יעילה. הוא הוסיף כי בשבוע הבא יקיים ישיבת המשך בנושא.

נציג המשרד להגנת הסביבה, גיל פרואקטור, אמר כי המשאב היחיד שגדל כל שנה בקצב עצום זה השטח הבנוי, ולכן חייבים תכנון של רשת חלוקה שבלעדיו לא תתאפשר אנרגיה מבוזרת ואגירה. לדבריו, יש תועלת כלכלית מטורפת לייצור חשמל אצל הצרכן לצריכה עצמית. רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר, יונתן פלורסהיים, הצטרף לדברים וחיזק את חשיבות תוכנית הפיתוח לחלוקה, והוסיף: "לא נרצה שחברה שהיא מונופול טבעי תפעל במקטעים תחרותיים מול חברות פרטיות". יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, יהודה גן אל, אמר כי משרד האנרגיה כבר מנסה לדחוף את המיקרוגריד עם ראשי מועצות, והזהיר: "כשהמיקרוגריד ייפגע אף קבלן לא יהיה מוכן להגיע תחת אש. רשות החשמל הכניסה אותנו למקומות מסוימים כי אף אחד אחר לא מוכן להיכנס. נראה אותם בזמן מלחמה. אנחנו לא קיבלנו רישיון תמורת נזיד עדשים. מכרנו 5 תחנות כוח, הוצאנו את ניהול המערכת, הוצאנו 2000 עובדים לפרישה מוקדמת. אנחנו לא נגד אגירה וייצור מבוזר וגם לא נגד מיקרוקריד, ובלבד שחברת החשמל היא אחראית על רשת החלוקה וניהול החלוקה". היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר: "התרשמות שלי שכולם יודעים מה צריך לעשות, יש בעיות בדרך ואותם צריך לפתור. ואי אפשר לברוח מזה שזה קשור לרפורמה. צריך לפתור את הבעיה ולעשות רפורמה ב' ולא להתקבע במצב הזה, כי אם לא נפתור את הבעיה לא נוכל להתקדם. בנוסף, לא יכול להיות שכל דבר ייקח חמש שנים. יצא מכרז? צריך לגמור את זה בתוך שנה".