שר הפנים אמר עוד: "הבית הזה החליט, ללא מתנגדים, על המועד של ה-30.1. אם הכנסת תחליט לקדם בחקיקה פרטית חוק לדחיית הבחירות – משרד הפנים יכבד את החלטת הכנסת. חקיקה בנושא הבחירות צריכה להיות בקונצנזוס ולא ברוב דחוק בהיותה נוגעת לליבת הדמוקרטיה. באותה נשימה אני אומר שהליכי חקיקה לחוק שכזה היו צריכים להתחיל כבר לפני חודש. חוסר ודאות מוביל להרבה מאוד בלבול, ואנו צריכים שלטון מקומי חזק, יציב ומתפקד".
הוא התייחס להשפעת אפשרות היפותטית שבה הבחירות לא היו נדחות ומתקיימות במועדן ב-31 באוקטובר על אנשי מילואים שנבחרו כראשי רשויות ומתלבטים האם לשרת את עירם או במילואים: "יש רגעים במנהיגות שבהם אתה צריך להכריע. יש רגעים שבהם צריך לדעת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור המשימות שמונחות לפתחך, וכן, לבחור בין אהבתך למילואים – שהם חשובים וגדולים וקדושים – לבין חובתך לעשייה ציבורית. עוד הרבה לפני המלחמה ביקשתי לחזור לשרת במילואים במקביל להיותי חבר כנסת – וסורבתי. הייתי צריך לבחור בין אהבתי הגדולה לאולם בית המשפט בפרקליטות הצבאית לבין שירותי בכנסת. יש רגעים שבהם צריך לבחור, יש רגעים שבהם מנהיגות צריכה לבחור, וזה אחד הרגעים הללו".
ח"כ
נאור שירי (יש עתיד) טען כי הממשלה צריכה לקיים דיון מסווג בנושא זה, כדי לקבל החלטה מושכלת יותר. הוא הוסיף כי "אין החלטה טובה" בנושא זה, וכי יש לקחת בחשבון את ההשלכות של כל החלטה. ארבל השיב כי הוא מוכן לקיים דיון מסווג, אך כי ההחלטה בעניין דחיית הבחירות צריכה להתקבל על-ידי הממשלה. הוא אף הודיע כי הוא מוכן להתייצב בדיון בוועדה בכל רגע שבו יידרש לכך.
ח"כ
משה רוט (
יהדות התורה) הודיע כי יצטרף להצעת החוק של ח"כ
אוהד טל (הציונות הדתית), לדחיית הבחירות המקומיות בחודש נוסף. ח"כ
ישראל אייכלר שהתבקש לחתום על הצעת החוק, סירב.