גל הירש: "המקום מבטא בצורה מרשימה מאוד את רוח העם והמדינה. עם פרוץ המלחמה לא היה מערך שבויים ונעדרים או ממונה בתפקיד ומזכ"צ רה"מ היה צריך לעסוק בכך. נקראתי בבהילות לרה"מ כשהיו 3,200 נעדרים. אלפי נעדרים עם תמונת מצב ערפילית זה שבר גדול. המהלכים שהיינו צריכים לבצע חולקו לארבעה מאמצים. הדבר הראשון היה שלושת המ"מים - מאמץ המודיעין המבצעים והמו"מ, תוך שאני מרכז את מאמצי השו"ן ומקים עם אלוף ניצן אלון ראש המוסד וראש השב"כ מערך ענקי לאיסוף מידע וגיבוש תמונת מצב. מאמץ נוסף הוא קש"ח והשפעה. אנחנו לא עוסקים בהסברה. המאמץ האחרון - כתובת שלמה למשפחות הכוללת 6 רכיבים עיקריים - קול סנטר שאפשר היה להתקשר אליו מההתחלה, הקמת מוצב שליטה לאומי בפקע"ר בראשות שלומי. המשל"ט התרומם ע"י עשרות בכירי מילואים. מאמץ נוסף הוא צוות אופרטיבי של פותרי בעיות משרדי ממשלה ועוד. בנוסף - מת"מים - מתאמי קשר למשפחות- הוקם מערך שנמצא בבתי המשפחות ומתקשר עם המשל"ט. מאמץ נוסף הוא תקינת תקנות, חקיקה ומאמצים אסדרתיים למצב. מאמץ נוסף הוא קציני מודיעין שלוחשים על אוזנם של המשפחות.

בשבוע הראשון למלחמה הבנו שזה לא הולך להסתיים בשישה ימים אלא מתחייבת היערכות לאומית לטווח יותר ארוך וכך לצד הקמת המשל"ט התחלנו בהקמת מנהלת במשרד רה"מ והעתקת מוצב השליטה למשרד רה"מ - כעת מתנהלת עבודת מטה לאיזרוח המשל"ט והמשפחות שהן במרכז ימשיכו לקבל את השירות והחיבוק של המדינה. המאמץ שלנו הוא להשיב את החטופים הביתה ולעטוף את המשפחות". יוסי שלי, מנכ״ל משרד רה״מ: "ביום הגיוס, היה כאן משל"ט קורונה והכי קל היה לגייס אותו ותוך כדי תנועה משרד רה"מ לקח אחריות על הנושא. הממשלה יותר כבדה בתנועה שלה. המנהלת עובדת עם אנשי המילואים בצו 8 ועם אנשי משרדי הממשלה במכלולים פה כדי לתת מעטפת מלאה לכל חטוף.

"בנושא הזרים טיפלנו באופן מלא והשגרירה ציינה בדמעות שהם לא האמינו כזרים שהם קיבלו יחס כמו ישראלים. משרד רה"מ מינה כמה ימים אחרי את גל הירש למתאם נושא השבויים. משרד רה"מ מנהל את הכל - יש את הרובד הצבאי והרובד האזרחי. אנחנו בפאזה האחרונה של אזרוח הפרויקט. הארכנו אותו מנובמבר לדצמבר וביקשנו עד ינואר כדי לעשות העברת מקל מסודרת. "מתחילת האירועים 'התלבשנו' על מכרזים קיימים של משרד רה"מ ומשרד הביטחון. החטופים חזרו בחלקם עם כפכפים וכדי לקנות זוג נעליים זה דורש התקשרות. אני מקווה שאחרי המלחמה ייכתב ספר לפתרונות ופרוצדורות בנושאים כאלו. מחויבות המינהלת היא לדאוג גם ליום שאחרי". במהלך הסקירות הוצג לחברי הוועדה המידע הבא: בין 112 המשפחות - 22 משפחות בהן כל החטופים שוחררו (20%), 7 משפחות שבהן החטוף נרצח והוחזר (6%), 26 משפחות בהן שילוב של חטופים משוחררים נרצחים ונעדרים (23%), 11 משפחות של חטוף שנרצח (10%) ו-46 משפחות של חטופים או נעדרים (41%).

צוין כי המשל"ט מטפל במשפחות חטופים, נעדרים ושבים בלבד ולא במשפחות הנרצחים. בסקירות עלה כי לאחר שהתגבשה תמונת המצב, התמקד המשל”ט בתא המשפחתי: בבניית עצי המשפחה והסיפורים האינדיבידואליים. עודכן סטטוס הנפגעים, הועבר מידע למשרדי הממשלה השונים כמו רשימות החטופים העדכנית, נותחו הנתונים והוצפו נושאים לשיפור. תפיסת ההפעלה של המשל”ט - המשפחה במרכז. נבנו "מולקולות" לכל משפחה הכוללות מתנדבים, קציני אכ"א, עו"ס רווחה, עו"ס שיקום שעובדים יחד ומנוהלות על-ידי מנהל תיק המשפחה (מת”מ). למשפחות יש קשר ישיר מפקדי המת"מים שפותרים את הדברים מיד. יש לכל משפחה "מולקולה" ובה קצין מלווה, אזרח מלווה, עו"ס רווחה, פקיד שיקום מביטוח לאומי וסיוע משפטי. תפקיד המת"מ-מנהל תיק המשפחה- הוא להכיר ולהבין טוב מה המשפחה צריכה. לכל מנהל תיק משפחה יש 9-6 משפחות והוא מתכלל את הצרכים שלהן מ-א' עד ת'. זה יכול להיות תיקון דלת, ארוחה או סגירת חשבון בנק. לשם כך נדרשת היכרות מאוד מעמיקה עם בני המשפחה, הקשרים בתוך המשפחה. לעיתים יש משפחות בהן נדרשות שתי "מולקולות" נפרדות לדוגמה.

מבדיקת צוות הקהילות במשל”ט עלה בהתחלה כי - 36% מהחטופים הם מכפר עזה, ניר עוז ובארי ולמרות זאת ניתן להם רק 18% שירות. הבדיקה העלתה שהקהילות עבדו בחמ"לים פנימיים, אנשי המפתח שניהלו את הקיבוצים נעלמו והיה חוסר אמון מוחלט במערכת. אנשי המשל”ט נכנסו לקהילות, נפגשו עם החמ"לים שלהן והגיעו לסיורים. אומנם הטיחו בהם ביקורת קשה אך החלו קשרי עבודה והתהליך הצליח. ההנה היא שלקיבוצים יש בעיות ייחודיות. בתי חולים - חלק משמעותי מאוד הוא השיבה הביתה של החטופים וההגעה לביה"ח - צוות המשל”ט התכונן מראש להכנת החדר, ובדק לדוגמה כמה ילדים יש, האם יגיעו בני משפחה נוספים או שההורים פרודי לאחר מכן העביר לביה"ח את כל תיק המשפחה עם המידע על המשפחה והצרכים שלה. כמו-כן סיפק המשל”ט תיקי ציוד, הפשרת חשבונות, פתרונות מגורים ומתבצעת אף העברת המקל בין הקצין המלווה למת"מ שנשאר בקשר עם המשפחה. פעילות המשל”ט התחילה כמו מוקד 100 במענה לצרכים מידיים. לאחר זמן התעוררה ההבנה שיש צורך לתת מענה משולב עם משרדי הממשלה. במהלך הביקור עלה כי מעמד השבים לא מוסדר ושיש הבדל ביניהם לבין פדויי שבי כפי שמגדיר החוק הנוכחי והזכאויות שעולות ממנו. אנשי המשל”ט ציינו כי יש להבחין בין לוחם שנשבה לבין ילד שחזר משבי חמאס לאחר עשרות ימים וכי יש פער משמעותי בצרכים. עוד הדגישו שיש לקדם סוגיות אלה במסגרת המנהלת האזרחית שתוקם.

40% מהשבים הם לא מהעוטף ולכן הם לא מקבלים סיוע בדיור, כאשר זה המענה שהם צריכים, ולא ניתן יהיה להלין אותם בדירות דרך מתווה משרד התיירות אחרי ה-1.1. במשל”ט קיבלו מענה זמני דרך הביטוח הלאומי אך יש לשנות את מתווה התיירות כך שיחול גם לגביהם. דסק הדיור במשל”ט נותן פתרונות שונים כשחלקם זקוקים לדיור מוגן והמענה היום לא תמיד מספק. חוסר היכולת להכליל את החוזרים במתווה התיירות מאוד מגביל. דסק שיקום כלכלי ותעסוקתי - הלקח מההינתקות היה שלא מעט מהמשפחות קיבלו פיצויים אך הכסף הוא לא חזות הכל והם הגיעו לאפס. במשל”ט יש רצון להצמיד מאמן כלכלי או מלווה כלכלי שיסייע לצמיחה. דסק בריאות ונפש - הניתוח של משרד הבריאות אומר שמצב החוזרים ככל שעובר הזמן יהיה פחות טוב. במשל”ט עוסקים בניהול הטיפול בפרט ובמשפחה וקשה להבין מה מצב פדויי השבי, כשההגדרות הקיימות בחוק לא מתאימות. דסק זרים ודתות עשה עבודה משמעותית - הפער המשמעותי שעלה היה בצורך שמשרד החוץ ייקח אחריות על כך כשהמשל”ט יעבור לידיים אזרחיות. דסק הדיגיטל נותן מענה ותמיכה בהגנה מהטרדות ברשת, חסימת או שחרור פרופילים ומחיקת תכנים שהועלו. דסק מס רכוש ותחבורה סייע בהאצת הטיפול במשפחות שהיו צריכות כסף לרכישת רכבים חדשים ובנושאים נוספים. דסק ביטחון - תחושת הביטחון של המשפחות מאוד מעורערת. חלקן רוצות לגור בבית מבטון עם סורגים ושיהיה שומר עם נשק בבית ליד. במשל”ט בודקים אם זה צורך משטרתי או רגשי ומסייעים בהתאם.

דרורית שטיינמץ ראש אגף תקציבים ופרויקטים במשרד רה"מ: "המשרד נרתם לאירוע והעמיד את התקציבים לרדת לסופר ולקנות מה שצריך. יצאנו מהקופסה ונתנו את הכלים והגמישות לנהל את הדברים באפס לו"ז. אנחנו הגב של פעילות המשל"ט, המעטפת שנתנה את התכלול". היו"ר ח"כ רוטמן התייחס לאמירות לפיהן בחודשיים הראשונים עבדו במשל"ט על תרומות וכי גם כיום יש פערים בתקצוב הטיפול במשפחות: "אין ספק שיש הרבה דברים שהממשלה צריכה לתת ותמיד יהיה מקום לתרומות ולחברה האזרחית, וגם אם יוחלט להרחיב ולהקים ועדת חריגים, יהיה מי שצריך אקסטרה ונצטרך למצוא איפה עובר הקו". יעל גור מנהלת השירות הסוציאלי במשרד הבריאות הגיבה לדבריו: "אתה בטח יודע כמה קרובים מדרגה שניה הם הקו הראשון לסובלים את הפגיעה הישירה של ה-7.10 והמדינה מכירה רק בדרגה ראשונה, אך היום הרבה פעמים קרובים מדרגה שנייה הפכו לקו הראשון לנפגע או לנחטף ואנחנו רואים את הפערים בסיוע לדרגה שניה ולאחים, ואז החברה האזרחית נכנסת לפעולה. זה נושא שלא מטופל בצורה טובה וזה לפתחנו". עו"ד בת שבע שרמן שני סגנית ראש הסיוע המשפטי, נציגת המשרד במשל"ט: "מענה משרדי הממשלה ניתן בזכות זה שהיה גורם שדחף אותנו לתת פתרונות. שיתוף הפעולה עם המשל"ט מדהים. המענים של הממשלה הם מענים של נושאת מסוקים שהם יחסית ביורוקרטיים וארוכים, ובזכות הדרישה הבלתי מתפשרת של הדסקים במשל"ט הצלחנו יחד עם גורמי הממשלה לתת פתרונות מהירים יותר". ח"כ טלי גוטליב: "המנגנון הזה כ"כ נכון דווקא כשהוא מופעל ע"י הצבא ולא תמיד האזרוח של הדברים נכון. לא צריך לאזרח את המנגנון הזה אלא להאריכו בצווי 8 ולתת פתרונות נקודתיים למי שלא יוכל להמשיך במילואים. אני לא שותפה למשחקי האגו. פה יש משהו שעובד טוב מאוד ובזמן לחימה לא טוב לגעת בו. ברגע שהמנגנונים הללו שהם נטולי ביורוקרטיה יאוזרחו זה ייתקל בבעיות". ח"כ גלעד קריב: "לצד צה"ל, המענה הממשלתי בחודשיים הראשונים צמח מלמטה וצריך לומר תודה ענקית על היוזמה של עובדי ועובדות הרווחה, הבט"ל, משרד הבריאות ונוספים. גם את זה יש לזכור. אני מתרשם שהעברת המקל תזיק למטרה. לבצע מהלך כ"כ משמעותי תוך לחימה זה לא חכם. המקל ייפול בחלק מהסוגיות על חשבון קשר ומענה למשפחות. אני קורא לדחות את העברת האחריות מהמערכת הצהלית לאזרחית בחודש חודשיים נוספים". ח"כ יצחק קרויזר הודה על העשייה "החשובה והלא פשוטה. ייתכן שיש לדון באזרוח שוב. נושא העברת המשפחות שנבנה ביניהן לבין הקצינים אמון צריך לקבל דגש גדול. דבר נוסף חשוב הוא חיבור בין המשלט לכנסת לגבי תיקוני החקיקה הנדרשים". ח"כ ארז מלול: "יישר כוח על עבודת הקודש. אני יודע שיוסי שלי חוטף הרבה ביקורת וגל הירש, שלומי וכל הצוות. הממשלה מעבירה מיליארדי שקל רק יש לטפל בביורוקרטיה ונעשה מה שצריך. היו"ר ח"כ רוטמן סיכם: "העבודה שנעשית פה מדהימה ומקיפה ונמשיך לקיים דיונים במטרה לתת מענים ולסייע בפערים השונים שעולים מהשטח. במקום הזה רואים איך אנשי המקצוע ברמה הגבוהה ביותר עובדים מלב אל לב, כדי לתת מענה למשפחות לתת מעטפת במציאות המאוד קשה. כמו שאמר אחד המפקדים פה, אי-אפשר לתת מענה שלם כי השלמות תהיה רק כשהחטוף ישוב לביתו. אפשר לתת מענה שלם ככל שניתן וזה מה שעושים פה".