ח"כ דן אילוז: "אני מצטער על כך שחלק מהח"כים השותפים לדיון משכו את חתימתם. תקציב 2024 מחייב אותנו לצמצם את ההוצאות כמה שאפשר לפני שהולכים ישר להגדלת הגירעון. פניתי תחילה לגורמים באוצר, ולא קיבלתי תשובה. צריך לעשות בדיקה יסודית לכל סעיף בתקציב ולהגיד מה נחוץ ומה לא. לדוגמה - המכון הביולוגי או ארכיון הסרטים שלא עבר דיגיטציה והשאלה למה משלמים על VHS כזה שלא קיים באף בית. לצערי, אני שומע מהתקשורת והאוצר שהולכים למקומות הקלים. בעבודה סיזיפית דרך ועדה חיצונית היינו יכולים להגיע עם הרבה מאוד הצעות. אני גם בעד האמירה של צמצום משרדי ממשלה, אבל העיתונות הכלכלית מתעוררת רק כשזה נגד חרדים או פוגע בממשלה. במקום לדבר על או-או, או לצמצם משרדי ממשלה או לחתום כספים קואליציוניים או לעשות עבודה סיזיפית שהצענו אפשר גם וגם". ח"כ משה סלומון: "לקראת דיוני תקציב 2024 נכון ליצור תיעדוף שונה כשברור שהנושא הכלכלי יהיה מרכזי, נוסף על הביטחוני. הדיון הזה הוא עוד סעיף מתוך סל פעולות שצריך לעשות כדי לייצר תעדוף מחודש ולכן עלינו לבדוק את סוגיית יחידות הסמך והיחידות הממשלתיות. ברור לכולנו שגם במשרדי הממשלה יש מקום לשינויים משמעותיים, אבל יש להבין כי המשרדים הללו כרגע נותנים שירות. אני מקווה שוועדה בלתי תלויה שתוקם ותבחן את כל הגופים הרלוונטיים תוכל ליצור חיסכון של מיליארד או שניים שיאפשרו לצלוח את השנה הבאה. ייתכן שנגלה שיש הרבה מה לקצץ, או דווקא להפך". ח"כ גלעד קריב: "זה אחד מרגעי השיא בכנסת. שני חברי קואליציה שהצביעו רק לפני שבוע בעד תקציב מוטרף, שהוא חוסר אחריות תקציבית של הממשלה, מזילים דמעות תנין על הגירעון שיצרתם בתיקון תקציב שערורייתי. אם אתם מוטרדים, תתחילו בביטול משרדי ממשלה מומצאים, ואחרי זה נעבור דרך 3 מיליארד שקל כספים קואליציוניים ואז נוכל להמשיך הלאה. כמו-כן, למה ועדה חיצונית? אם אתם רוצים תעשו עבודת מטה ממשלתית. תביאו את התוכניות בתקציב 2024, אבל אתם יודעים שהשר אמסלם לא ייתן לכם לעשות דבר".

הד"ר אייל צור, פורום קהלת: "לא הייתי שולל שתקום ועדת משנה של ועדה בכנסת שתבחן את הנושא, במקום או במקביל לוועדה חיצונית עם מסקנות אופרטיביות. אין בהכרח סתירה בין צמצום חברות ממשלתיות ויחידות סמך לבין צמצום בחלקים אחרים של הרשות המבצעת. ניתן לקדם מיזוג של משרדי ממשלה ובמקביל צמצום חברות ממשלתיות, במיוחד לנוכח אירועי המלחמה, ראוי לשמש דוגמה ולפעול בצורה משולבת. אני מאמין שזה יגביר את אמון הציבור".

קריב: "לפורום קהלת יש אג'נדה רבת שנים של ממשלה מורעבת. המדינה הרעיבה שורה ארוכה של שירותים ציבוריים חיוניים והשאירה אותם רק למי שכיסיו מלאים ואם כבר, צריך לקיים דיון להשקעה בתשתיות של השירותים הללו".

דורית סוקולוב, יזמית עסקית ודירקטורית בחברות הייטק: "יש להתחיל ראשית מביטול כספים קואליציוניים שאינם הכרחיים, לסגור משרדי ממשלה ולמשוך מחברות ממשלתיות דיבידנדים ובטח לא להקים ועדה חיצונית שעלותה מיליונים על קופת המדינה ומסקנותיה לא יחייבו איש".

חכ"ל אלכס מילר, סגן יו"ר לשכת הקשר עם הכנסת והממשלה בהסתדרות החדשה: "צר לי שאנו נמצאים כאן בדיון בזמן לחימה. דווקא בגופים האלו שנמצאים בחזית מול אויבי ישראל, כמו התעשיה האוירית, רפאל, עובדי חברת חשמל שנהרגים בצפון, אותם האנשים צריכים לשבת ולראות את הדיון הזה שבא בעקבות הבקשות ההזויות שיוצאות מפורום קהלת? גופי סמך כמו מערך סייבר הלאומי, המטה לביטחון לאומי, הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה - אלו הגופים שרוצים לסגור? יש את מבקר המדינה והוועדה לביקורת המדינה, ככל שיש בעיה עם תפקוד של גוף כלשהו, היא יכולה להיבדק שם, ורמיזה לסגירת המכון הביולוגי עלולה לפגוע בביטחון המדינה". דור חרל"פ: "נבקש שתלחצו על קיצוץ רוחבי של 30% תקני כוח אדם שיא בכל יחידות הסמך והחברות למעט מי שנותנים שירות ישיר כמו מורות ומורים, אחיות ועוד. אפשר לסגור למשל את האגודה לתרבות הדיור שיש בה מעל 20 עובדים שלא נותנים שום שירות לציבור. מי שנותן את השירות הם עובדי הרשות המקומית ואנחנו האזרחים משלמים". עו"ד זוהר אלטמן רפאל מלובי 99: "הממשלות לדורותיהן מינו מינויים פוליטיים וכשיש מפעל ג'ובים אי-אפשר לבחון יעילות. לא חוכמה למנות פוליטית, לייבש את החברות ואז לקבוע שהן לא יעילות. אם הקואליציה רוצה להוביל מהלך להתמודדות עם הגירעון, יש לעשות בדק-בית פנימה לפני שהולכים להתמקד בחברות הממשלתיות ויחידות הסמך. הנושא ראוי לדיון, אך לא בחסות המלחמה".

בועז גור, פורום ארלוזרוב: "ב-20 השנים האחרונות צומצמו השירותים החברתיים בישראל דרמטית. הגענו למצב שהפער בין ישראל לממוצע ה-OECD עומד על 170 מיליארד שקלים. הפער הוא תוצאה של הקטנת המגזר הציבורי והשירותים האזרחיים. בתקציב 2024, צריכה להיות בחירה אם מגדילים את ההוצאות האזרחיות או מקטינים אותן כמו ב-20 השנים האחרונות. להבנתנו יש להגדילן". שגיא כהן, רשות החברות הממשלתיות: "המדיניות של רשות החברות היא לצמצם חברות ממשלתיות לא נחוצות. יש כאלו שהצביעו עליהן ושהתקבלו החלטות לסגירתן בפירוק או מיזוג אך יש קושי בביצוע כי חסרים כלים ותקנים של כוח אדם, אך יש דברים שניתן לקדם עכשיו. לא ברור אם יש צורך בוועדה שתוקם אך חשוב לנו להיות חלק בכל פורום שיוקם". יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, סיכם את הדיון: "קשה לדבר נגד הקריאה לבחון איזה גופים ממשלתיים יש לשמר ומאיזה יש להיפטר, בין אם מדובר ביחידות סמך, חברות ממשלתיות או משרדים. לנושא המינויים יש נגיעה רחוקה לדיון. בתקופת המלחמה גילינו שלפעמים עצם ריבוי המשרדים והגופים מייצר כפילויות והתנגשויות וביורוקרטיה ממשלתית, ולא בהכרח צמצום או התייעלות יהיו אלו הפוגעים בסך הכסף המגיע למטרה חברתית נדרשת. בהמשך לדיונים בחוק לדחיית מועדים שחוקקנו בתקופת המלחמה, אקבע בימים הקרובים דיון בנושא החברות הממשלתיות, מצבת מינוי הדירקטורים וכן אחד הנושאים שיעלו שם הוא איזה גוף, מלבד ועדת השרים לענייני הפרטה, בוחן את פעולת החברות הממשלתיות. חברות שמשך שנים לא מונו בהן דירקטורים או הפועלות בקוורום חסר זמן רב הוא פקטור שיש לבחון".