בית המשפט העליון של ארה"ב צפוי להכריע בחודש הבא האם דונלד טראמפ יכול להתמודד בבחירות המקדימות לנשיאות במסגרת המפלגה הרפובליקנית. בית המשפט קיבל כצפוי (5.1.24) את בקשתו של טראמפ לדון בערעורו על החלטת בית המשפט העליון של קולורדו, אשר פסל אותו מהתמודדות בפריימריז במדינה זו בשל חלקו באירועי 6 בינואר. החלטתו של בית המשפט העליון הפדרלי תחול על הפריימריז בכל המדינות, ואם טראמפ יהיה כצפוי המועמד הרפובליקני – גם על הבחירות הכלליות בנובמבר הקרוב. בית המשפט של קולורדו פסל את טראמפ על-פי סעיף 3 בתיקון ה-14 לחוקה, אשר התקבל בשנת 1866 ונועד במקור לחסום את דרכם של אנשי הדרום המורד (והמובס) למשרות פדרליות לאחר מלחמת האזרחים. העותרים נגד טראמפ בשורה של מדינות טענו, כי הסתערותם של תומכיו על הקפיטול לפני בדיוק שלוש שנים, בניסיון למנוע את אשרור בחירתו של ג'ו ביידן, הייתה "התקוממות" והוא עומד מאחוריה. בתיקון נאמר: "לא יהיה אדם סנאטור או נציג בקונגרס, או אלקטור של נשיא וסגן נשיא, ולא יכהן במשרה אזרחית או צבאית, בארה"ב או בכל מדינה ממדינותיה, אם לאחר שנשבע בעבר לקיים את חוקת ארה"ב, בהיותו חבר קונגרס, או נושא משרה של ארה"ב, או חבר בבית המחוקקים של אחת המדינות, או נושא משרה של הרשות המבצעת או השופטת של מדינה כלשהי, היה מעורב בהתקוממות או במרד נגד ארה"ב, או אם נתן סיוע וסעד לאויביה. אולם הקונגרס רשאי להסיר מכשול זה, בהצבעה של שני שלישים בכל אחד משני הבתים". בית המשפט העליון של ארה"ב אינו ערכאת ערעור אלא עוסק בשאלות חוקתיות בלבד, והוא בוחר את המקרים בהם ידון. במקרה זה מדובר בשאלת חוקתית מובהקת ביותר, המעלה שורה של סוגיות עקרוניות ופרשניות: האם האיסור חל גם על התמודדות לנשיאות, למרות שמשרה זו אינה מופיעה בתיקון? האם יש צורך בהרשעה פלילית כבסיס עובדתי לפסילה? האם בית המשפט הפדרלי יתערב בניהול הבחירות, המסור על-פי החוקה למדינות? האם פסילת מועמד לנשיאות היא עניין למדינות או לקונגרס? זהו התיק הפוליטי המשמעותי ביותר בבית המשפט העליון מאז שלהי 2000, כאשר הפסיק את ספירת הקולות החוזרת בפלורידה ובכך העניק למעשה את הניצחון לג'ורג' בוש הבן מול אל גור. הטיעונים יישמעו ב-8 בפברואר וההחלטה צפויה זמן קצר לאחר מכן, שכן הבחירות המקדימות בקולורדו יתקיימו ב-5 במרס ("סופר טיוזדיי").

פרשנות שמרנית לתיקון?

שישה מבין תשעת השופטים הנוכחיים בבית המשפט העליון מונו בידי נשיאים רפובליקניים ונחשבים לשמרנים מבחינת השקפת עולם השיפוטית: הנשיא ג'ון רוברטס והשופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסץ', ברט קוואנו ואיימי קוני-בארט. שלושת האחרונים מונו בידי טראמפ, אם כי בית המשפט העליון דחה פה אחד בסוף 2020 את בקשתו טראמפ ותומכיו להתערב בהכרעה בבחירות. שלוש השופטות האחרות מונו בידי נשיאים דמוקרטיים: אלנה כגן, סוניה סוטומאיור וטקנג'י בראון-ג'קסון (האחרונה – מינוי של ביידן). בית המשפט העליון עשוי לקבל את ערעורו של טראמפ על בסיס הפרשנות השמרנית המקובלת לחוקה, לפיה יש לדבוק בלשונה ולא להוסיף עליה באמצעות "חקיקה שיפוטית". מאחר שכאמור משרת הנשיא אינה מנויה בתיקון ה-14, יוכל בית המשפט לקבוע שמדובר בהסדר שלילי – דהיינו: התיקון במפורש אינו מתכוון למנוע התמודדות לנשיאות. פרשנות ליברלית תטען שהדברים הם בגדר קל וחומר. מכל מקום, פרשנות שמרנית תוכל לחסוך מבית המשפט את הדיון לגופן של הטענות נגד טראמפ – התלויות ועומדות בתיקים פליליים בוושינגטון ובאטלנטה. הוא גם יכול לקבוע, כי מדובר בנושא המסור לקונגרס ולא לבית המשפט. במקביל מבקשת התובעת הכללית של מדינת ניו-יורק, לטישה ג'יימס, מבית המשפט המחוזי במנהטן לקנוס את טראמפ ב-370 מיליון דולר בתיק ההונאה האזרחי נגדו. עם תחילת הדיון בתיק בסתיו 2022 העריכה ג'יימס, כי ניתן לקנוס את טראמפ ב-250 מיליון דולר. היא גם מבקשת לאסור עליו לנהל עסקים בניו-יורק – בקשה שאם תתקבל (ותאושרר בערעור), תנחית מהלומה מוחצת על קבוצת טראמפ, שהיא הבעלים של מספר נכסים יוקרתיים בעיר (כולל שני מגדלים הנושאים את שמו של טראמפ). השופט ארתור איינהורן כבר קבע, כי טראמפ הונה בנקים וחברות ביטוח בשנים שקדמו לנשיאותו, כאשר ניפח את שווי נכסיו כדי לקבל אשראי בתנאים משופרים וכדי לבטח אותם בסכומים מוגדלים (לא נטען שהוא קיבל בפועל פיצוי מוגדל כלשהו). בשבוע הבא יישמעו סיכומי הצדדים לקראת הכרעתו של איינהורן לגבי העיצומים שיוטלו על טראמפ ועל הקבוצה בשל מעשים אלו. טראמפ כבר הודיע שיערער והחלת העיצומים צפויה להידחות עד להכרעה בערעור.