בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פותח היום (11.1.24) את הדיון המקדמי בעתירתה של דרום אפריקה, הטוענת שישראל מבצעת ברצועת עזה מעשים שהם "רצח עם באופיים". נציגי דרום אפריקה יטענו במשך שלוש שעות (14:00-11:00 שעון ישראל), ומחר ישיבו נציגי ישראל באותה מתכונת. מאחר שהדיונים לגופן של התביעות נמשכים לרוב שנים ארוכות, השאלה העיקרית היא האם בית הדין יוציא בזמן הקרוב צו זמני בנוגע לפעילות צה"ל ברצועה, ואם כן - מה ייאמר בו וכיצד תגיב ישראל.
דרום אפריקה - שעברה מתמיכה ניכרת בישראל תחת השלטון הלבן לתמיכה בולטת בפלשתינים תחת השלטון הנוכחי - טוענת, כי ישראל מפרה את האמנה נגד רצח עם, אותה אימץ האו"ם ב-1948 (למרבה האבסורד, בעקבות מלחמת העולם בכלל והשואה בכלל). היא מבקשת מבית הדין להורות לישראל להפסיק את ביצוע ההפרות הנטענות, ובפועל - להפסיק את המלחמה, כדרישת חמאס. בית הדין אינו יכול לאכוף את החלטותיו, אך אם תתקבל החלטה שכזאת וישראל לא תציית לה - מעמדה הבינלאומי ייפגע קשות ואף ייתכנו צעדים נגדה במישור הדו-לאומי, כגון הימנעות של מדינות ממכירת נשק.
בית הדין הבינלאומי (ICJ) הוא הגוף השיפוטי העיקרי של האו"ם, והוא יכול לדון בסכסוכים בין מדינות (בהסכמתן) ולהוציא חוות דעת משפטיות לאו"ם ולארגוני המשנה שלו. מאחר שישראל חתומה על האמנה למניעת רצח עם, הדבר מהווה הסכמה מראש לדון בתלונתה של דרום אפריקה. כפי שמלמד ההליך הנוכחי, כל מדינה יכולה לפנות בכל נושא, גם כאלה שאינם נוגעים לה.
בית הדין יושב בהרכב מלא בן 15 שופטים, אותם ממנה העצרת הכללית של האו"ם על-פי מפתח גאוגרפי. הנשיאה הנוכחית שלו היא ג'ואן דונהיו מארה"ב, סגן הנשיא הוא קיריל גבורגיאן מרוסיה ויתר השופטים הם מצרפת, יפן, גרמניה, אוסטרליה, סלובקיה, ברזיל, ג'מייקה, הודו, אוגנדה, סין, סומליה, רוסיה, לבנון ומרוקו. לפחות חלק מן השופטים צפויים להיות מושפעים מהעמדות המדיניות של ממשלותיהם - הסמכותניות במידה זו או אחרת - נגד ישראל: אלו שמרוסיה, אוגנדה, סין, סומליה, לבנון ומרוקו, ואולי גם השופטים מהודו וברזיל.
ישראל ודרום אפריקה ניצלו את זכותן למנות שופטים מטעמן, וישראל שיגרה את נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אהרן ברק, משפטן הזוכה להערכה עולמית ואשר יוכל לדבר גם במשקל מוסרי של ניצול שואה. דרום אפריקה שלחה את סגן נשיא בית המשפט העליון בדימוס, דיקנג מוסנקה. את ישראל ייצגו ארבעה עורכי דין בראשותו של פרופ' מלקולם שואו מבריטניה, מומחה נודע למשפט בינלאומי. דרום אפריקה צירפה למשלחתה את ג'רמי קורבין, לשעבר מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית ואנטישמי בוטה.
סעיף 2 באמנה למניעת רצח עם (מונח אותו חידש המשפטן היהודי רפאל למקין לתיאור השואה, ואשר לא היה חלק ממשפטי נירנברג) קובע, כי על-מנת להרשיע מדינה או יחיד בעבירה זו, יש להוכיח הן כוונה והן מעשים. הכוונה היא להשמיד בצורה מלאה או חלקית קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. המעשים הם הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה; גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה; העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתם הגופנית, כולה או מקצתה; קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה; והעברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה.