נציגת אגף התקציבים באוצר, נעם דן, אמרה כי מתוך הכרה של שר האוצר בחשיבות הענף למשק ולנוכח התמורות שהוא עבר בשנה האחרונה, הוא מצא לנכון לקדם תוכניות שתשמור את ישראל בחזית החדשנות העולמית. לדבריה, תוכנית אחת היא עידוד בהשקעות הון סיכון ישראליות, תוכנית שנייה היא קרן הזנק, תוכנית נוספת היא מסלול מהיר שמוסיף 200 מיליון שקלים לחברות עם Runway קצר ומענקי מצוינות למיזמים ומחקרים מחו"ל כדי להחזיר חוקרים לארץ. היו"ר ליברמן שאל עד כמה התוכניות מתואמות עם השטח, וציין כי הבעיה היא שהזנקים לא מצליחים לגייס הון ראשוני. דן השיבה כי נפתח מסלול תנופה, המענקים עלו ממאה ל-200 אלף שקלים והקרן מתמקדת בגיוס הון ראשוני לאותן חברות. עם זאת, נציגי התעשיה העירו שלא שמעו על כך וליברמן קרא לאוצר לעבוד איתן בשיתוף פעולה. המנכ"ל קרן לוי שלו אמרה כי ההייטק בעל השפעה אדירה על הכלכלה הישראלית ואחראי על 30% מההכנסה ממיסים, 12% מההכנסה במשק ו-50% מהייצוא. היא הוסיפה כי ב-102 הימים האחרונים קמו יוזמות פרטיות של משקיעי הון סיכון לתמוך בתעשיה, וחשוב לעבוד גם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. הפרופסור יוסי שפיגל אמר כי 91% מההשקעות בהייטק בישראל הן פרטיות, ובמצב מלחמה משקיעים פרטיים נמנעים מלהשקיע. הוא הזהיר כי חברות רבות בסכנת סגירה, ויש חשש לאפקט דומינו שהכל יתחיל לקרוס.

יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן, התייחס לדברי נציגת האוצר ואמר כי מהמשרד לא דיברו עם נציגי התעשיה. הוא הוסיף כי צריך לשנות גישה לגמרי ולדאוג לתעשיה שנמצאת בסכנה גדולה. "בקרנות הון סיכון מדברים על כך ששנת 2024 תהיה מרחץ דמים בנושא גיוסים וסטארטאפים, אנחנו צריכים לדאוג לוודאות עסקית ויציבות במשק. הקטר הזה זקוק לתחזוקה, זקוק להכוונה וזקוק לתשתית", אמר. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי הממשלה לא מבינה את האירוע ואם חושבים על פתרונות הוא לא היה בונה על הממשלה. לדבריו, "האבסורד הוא שבעיני זה לא חלק מתקציב הביטחון, זה חלק בלתי נפרד מהביטחון. יש שני דברים שאפשר לעשות, הראשון זה חקיקה שדרכה צריך לתת הטבות לגיוס כספים והשני זה עידוד עלייה". מנכ"ל ונשיאת IATI, קרין רובינשטיין, אמרה כי 2023 הייתה שלילית בגיוסי הון והנפקות, ומצד שני עם עליות דרמטיות בשווי מניות חברות ההייטק העולמיות. לדבריה, ההייטק עצמו יביא פריון גדול, אבל הרבה יותר נמוך ממה שהתרגלנו. "הדבר הראשון שאנחנו מבקשים זה אל תשנו, אל תזיזו, אל תמציאו רגולציות חדשות, תעבדו בשת"פ מלא והדוק עם התעשיה", אמרה.

סמנכ"ל רשות החדשנות, צחי שנרך, ציין כי עד לפני מספר ימים הרשות הייתה צפויה לעמוד בפני קיצוץ של כ-100 מיליון שקלים, אולם אתמול התבשרה דווקא על תוספת של מיליארד שקל לתקציבה ב-2024. הוא ציין כי ישנה ירידה חדה בהשקעות וזה מטריד, ואמר כי כחודש אחרי תחילת המלחמה הרשות הפיצה סקר גדול ומהתובנות שעלו ממנו גיבשה תוכנית לטווח המידי, בהשקעת 400 מיליון שקל עד פברואר מרס 2024. בנוסף ציין שנרך כי הרשות הקימה קרן הזנק שתתמקד במקום שאין בו זמינות של הון. לדבריו, מינוף כספי המוסדיים יכניס בשלוש שנים הקרובות כ-3 מיליארד דולר להייטק הישראלי, וההשפעה תיראה ב-2025. היו"ר אמר כי תוספת של מיליארד שקל לתקציב הרשות זו בשורה גדולה מאוד, אבל הרשות צריכה לחשוב על מנגנון מהיר למימוש התקציב. מנכ"ל איגוד ההייטק, מאיה שוורץ, ציינה בהקשר זה כי רשות החדשנות בדקה כ-400 חברות מתוכן אישרה השקעה רק במאה ו-300 עומדות בפני סגירה. מנהל קהילת הפינטק, שמואל בן טובים, קרא לתמרץ יזמים באמצעות הפעלת ארגז חול אסדרתי לחברות הפינטק. לדבריו, מדובר בסביבה חוקית שמאפשרת לחברות צעירות לנסות את המוצר עם מגבלות רגלטוריות פחותות, מעניקה סביבת פיתוח בפיקוח מאסדר תוך הקלות בתקופת הניסוי.

היזם זוהר לבקוביץ סיפר על הודעה שקיבל הבוקר על הזנק שלפני 4 חודשים היה לפני סגירת חוזה, ומאז לא מצליח לגייס משקיעים ואם לא יצליח לגייס כסף בחודש הקרוב ייאלץ לסגור. "בשבילי, לבקש עזרה מהמדינה זה בלתי נתפס, הייתי נגד הכנסת כספי מדינה, אבל היום אין ברירה. קשה להיות ישראלי שמגייס כסף בחו"ל. הבקשה היא נורא פשוטה, צריך כסף והרבה. להכניס הרבה כסף ולשפוך לתעשיה, אחרת לא תהיה לנו תעשיה", אמר. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, ציין כי בישראל ישנן 174 חברות קריפטו ו-ווב 3 שמעסיקות כ-3,800 עובדים וגייסו כמעט 4 מיליארד דולר, אך לא יכולות לפתוח חשבון בנק בישראל ולשלם מיסים מחשבונות בחו"ל. לדבריו, הבעיות נפתרות בקצב איטי בצורה מזעזעת. היו"ר ליברמן התייחס למצב בתעשיה ואמר כי חלק מהמחדל הוא שהאוניברסיטאות בישראל מייצרות כ-7,000 מהנדסים בשנה, לעומת כ-240,000 באירן. לדבריו, זה פער בלתי נסבל. הוא הוסיף כי הפתרון, מעבר לקיצור ביורוקרטיה וזמינות הכסף, צריך לבוא ממשיכת הגופים המוסדיים להשקעה בהייטק. "אני מדבר איתם ואין זו אגדה, עוד קצת לחץ על האוצר ורשות המיסים לתת עוד קצת הטבות - ואם המוסדיים ישקיעו חצי אחוז ממה שאספו זה יהיה סכום שיפתור לנו את הבעיות", סיכם ליברמן.

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון על עתיד המחקר והפיתוח של ישראל בעקבות החלטות הממשלה על שינוי בתקציב פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. יו"ר ועדת המדע, ח"כ איימן עודה: "הדיון הזה הוא דיון חרום. אתמול אושר בממשלה תקציב 2024, שדומה יותר לאיסוף תוכניות מגירה לקיצוצים רוחביים מאשר לספר תקציב אשר מטרתו להיטיב עם אזרחי המדינה והמשק. דווקא בצל מצב חרום ומלחמה שפגעה אנושות במצבם הכלכלי של רבים, בוחרת הממשלה להתנער מחובתה הבסיסית להטיב עם אזרחי המדינה והמשק. תחת הכותרת ״התייעלות בהוצאות הממשלה,״ יקוצצו תקציבי ענק במשרדי הרווחה, בריאות וחינוך, החשובים לאין שיעור במיוחד בתקופה זו. הקיצוצים המתוכננים לכל ענף המחקר והפיתוח הממשלתי במקום להגדיל את המימון הממשלתי למחקר ופיתוח". יו"ר המועצה הלאומית לפיתוח ומחקר אזרחי, פרץ לביא, התייחס להצעה המדוברת בתקציב החדש להקים קרן עצמאית שתחלק מענקים למחקר יישומי, ואמר: "עסקנו בנושא המדענים הראשיים במשך שנה ואף נכתב דוח בנושא. דנו בשאלה האם הקמת קרן לאומית למחקר יישומי הוא דבר נחוץ וחשוב. באסיפת המועצה הייתה תמימות דעים שיש להקים כזאת קרן לתועלת החברה. המלצות שהקרן תעסוק לאו-דווקא בפיתוחים עסקיים אלא בדברים לתועלת ורווחת הציבור גם כאלה שאין בהם רווחים". מנכ"ל משרד המדע, גדי אריאלי, אמר בנוגע לתוכנית הקרן שתקום כי "אנחנו רוצים שיהיה מוצר טוב. כבר אתמול הקמתי צוות לנושא. נקבע מרתון לוח זמנים כדי לקדם כמה שיותר מהר את זה. יוקם צוות לבחינה מחקר יישומי בדומה לקרנות תחרותיות אחרות". הדסה גטשטיין מהמשרד פירטה על התוכנית החדשה בתקציב ואמרה כי תקציב הקרן יגיע מאיגום משאבים של תקציבי המחקר של המדענים הראשיים. הפרופסור איתי הלוי, יו"ר האקדמיה הצעירה הישראלית, אמר בדיון: "המחקר בתחום הנפש וכדומה הוא בעל חשיבות גבוהה בעת הזו לשקם ולטפל בכל מה שקרה מהשבעה באוקטובר. דווקא בעת הזו לא היה נכון לשנות ולפגוע בכך. אין לנו התנגדות לשינוי מבנה הידע אבל צמצום כוח האדם שיאספו ידע ויחקרו כפי שנקבע, יכול לפגוע בתהליך השיקום. בנוסף, בעקבות גילויי השנאה בעולם יש יכולת להביא חוקרים רבים לישראל וצריך לדעת שיהיה להם לאן להגיע. הצעדים לשינויים לא נראים שבאו במדיניות סדורה". הד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות, תמהה בדיון כיצד נעשו שיחות בין אנשי המולמ"פ שבסופו כתבו איזה דוח על עתידם מבלי לשמוע מהם כלום, "איך ייתכן שלא ביקשו מאיתנו שום נתון ושום מסמך. נקודת המבט שלנו שאיננו מחפשים מחקר לשם מחקר אלא לסייע לעבודת המשרד. מבינה את המצוקה לאור המלחמה והקיצוצים שנעשו בקרנות שקשה להביא תקציבי מחקר בסיסי ויישומי, אבל שאנשי האקדמיה כותבים דוחות ואומרים אמירות שחשוב להקים את הקרן, השאלה הגדולה היא איפה התועלת עבור משרדי הממשלה ולקוחות הקצה לדוגמה לחקלאות ישראל. יש פה לדעתי חוסר הבנה בסיסי בעבודה שלנו". הד"ר מיכל ששכלה את בנה בעזה לפני שלושה שבועות, הוסיפה: "דווקא מתוך השבר האישי שלי צריך להשקיע בצמיחה וחידוש ולא אלו הדברים שיש לקצץ בהם". רון גרמה, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ברך על הקמת הקרן אך התנגד אף הוא להצעת התקציב ואמר: "יש חברות באיגוד שמקבלים כסף מהאיחוד במודל של מצ'ינג ואם האיחוד האירופי לא יממן כי ישמע שיש קיצוצים מהתמיכה בחברות האלו, אז אין לחברות כל זכות קיום ולכן בסופו של יום הקיצוץ של תשעים מיליון יכול להיות הרבה יותר מכך".