ועדת החינוך, התרבות והספורט אישרה (יום ג', 23.1.24) לקריאה ראשונה את הצעת החוק, שלפיה תיאסר העסקה של עובדי הוראה תומכי טרור. אם איש ההוראה משתייך לארגון טרור, הביע תמיכה במעשה טרור, או הביע תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב, או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, יוחלו עליו פיטורים מנהליים דרך הליך מנהלי ולא דרך בית הדין המשמעתי. בנוסף, יוכל שר החינוך לשלול תקציב ממוסד חינוך מוכר לא רשמי, אם לדעתו ישנה הזדהות של מי מעובדי בית הספר עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם. במשרד המשפטים הבהירו כי נושא שלילת תקצוב מהמוסד עדיין דורש בירור מבחינתם. נציגת המשרד עידית רייס: "חשוב לוודא שזה לא יינתן כעונש, ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות, שזה שמור למקרים חמורים או חוזרים. יש פה עוד קשיים משפטיים שנצטרך ללבן לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני מאמינה שאם נדייק את הנוסח לנוסח מוסכם ומידתי, אז לא תהיה לנו התנגדות, אבל אנחנו עוד לא שם". היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד נירה למעי רכלבסקי, הדגישה כי לפי הסיכום עם ועדת השרים לחקיקה, לקראת קריאות שנייה ושלישית יחייב הנוסח תיאום עם משרדי החינוך, העבודה והמשפטים. בהמשך, בשלב הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית תדון הוועדה, בין היתר, בעניינים אלה: קיום בדיקות ביטחוניות ע"י שירות הביטחון הכללי לעובדי הוראה על-מנת לשלול קיומה של תמיכה בטרור; סבירות ומידתיות שלילת תקציב ממוסד חינוך; הוספת שיקול של קיומה של חומרה מיוחדת ברקע היות העובד עובד הוראה, להחלטת מנכ"ל משרד החינוך על פיטוריו של עובד כאמור לפי חוק חינוך ממלכתי או שלילה או אי-מתן אישור העסקה כאמור לעובד חינוך לפי חוק פיקוח על בתי ספר. מאחורי הצעת החוק המקורית עמד ח"כ עמית הלוי והיא מוזגה בחודש יולי האחרון עם הצעת חוק בנושא דומה שהגיש ח"כ צביקה פוגל. בעד הצעת החוק הצביעו היום שני חברי כנסת (יוסף טייב ועמית הלוי). ח"כ יוסף עטאונה התנגד.