העברת תרומתו של רומן אברמוביץ' מחשבונו בבנק מזרחי-טפחות לארגון זק"א עלולה לפגוע בבנקאות הישראלית ואף במשק הישראלי. זו משמעות עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, התומכת בסירובו של הבנק להעביר את התרומה בסך 8 מיליון שקל, בשל העיצומים שהטילה בריטניה על אברמוביץ' על-רקע המלחמה באוקראינה.
אברמוביץ, אוליגרך ישראלי שממשלת בריטניה מתארת כמקורב לוולדימיר פוטין וכמי שעסקיו מסייעים למאמץ המלחמתי הרוסי, ביקש להעביר את התרומה לארגון כסיוע לאחר פעולותיו הנרחבות ורבות החשיבות בעקבות 7 באוקטובר. ישראל לא הצטרפה לעיצומים על רוסיה ועל אזרחים רוסים וגם לא החילה את העיצומים שהטילו מדינות המערב בראשות ארה"ב. אולם, הבנק סירב להעביר את התרומה מחשבונו של אברמוביץ, בנימוק שהדבר נוגד את מדיניות ניהול הסיכונים שלו, מחשש לפגיעה בקשריו הבינלאומיים אם יפר את העיצומים הבריטיים.
אברמוביץ' וזק"א ביקשו מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לבנק לבצע את ההעברה, ומיארה הודיעה (28.1.24) על התייצבותה להליך בשל השלכות הרוחב שעלולות להיות לו. מעמדתה עולה החשש, כי אם בנק מזרחי לבדו יפר פעם אחת את העיצומים המערביים - עלולות להיות לכך השלכות רוחב על הבנקאות הישראלית כולה, וממילא גם על המשק כולו.
מיארה אומרת כי הבנקים חייבים להתחשב בעיצומים הבינלאומיים בעת ניהול הסיכונים שלהם, ומצופה מהם לנהל את הסיכון כך שלא ישמשו ככלי לעקיפת העיצומים. המפקח על הבנקים קבע ביוני 2022 (על-רקע העיצומים על רוסיה), כי על הבנקים לנהל את הסיכונים הנובעים מעיצומים אלה, וכי אם בעקבות זאת יסרבו לבצע פעולה כלשהי עבור לקוח - הדבר לא ייחשב לסירוב בלתי סביר. אם הבנק מגיע למסקנה שעליו לאמץ את משטר העיצומים כחלק מניהול הסיכונים, עליו להימנע מביצוע פעולות עליהן חלים העיצומים. גם פעולה מקומית (כמו ההעברה המבוקשת של אברמוביץ' לזק"א) עלולה להוות עקיפה של משטר העיצומים, שכן אחת ממטרותיהם היא הפעלת לחץ חוצה גבולות על יעדיהם.
"תכליתה של החובה המוטלת על התאגידים הבנקאיים לנהל סיכונים בקשר עם סנקציות בינלאומיות, נובעת בראש ובראשונה מהחשיבות הרבה בשמירה על קשרי התאגידים הבנקאיים עם מוסדות פיננסיים זרים הכפופים לסנקציות בינלאומיות, באופן ישיר או עקיף, וזאת במציאות של מערכת פיננסית גלובלית", מסבירה מיארה. "בבואם להחליט האם להתקשר עם תאגידים בנקאיים במדינות שונות, נותנים גופים פיננסיים זרים דגש רב למוניטין של התאגיד הבנקאי ושל המערכת הפיננסית בכללותה. זאת, בפרט בכל הקשור לאיכות מדיניות איסור הלבנת ההון ויישום משטר סנקציות, ולצד מוניטין המדינה שבה הגוף הפיננסי פועל ולרגולציה הפיננסית החלה באותה המדינה".
פעולה של בנק בניגוד למשטר העיצומים עלולה לפגוע בהתקשרויותיו עם בנקים זרים - החל מייקור העמלות שהם יגבו ממנו "ועד להחלטה להפסקת ההתקשרות הקורספונדנטית או האחרת, בין אם מול התאגיד
הבנקאי הבודד ובין אם מול כלל המוסדות הפיננסיים באותה מדינה... פגיעה בפעילותם של תאגידים בנקאיים מול הגופים הזרים עלולה לפגוע בפעילות הפיננסית המקומית, מה שאף עלול לפגוע במסחר ובפעילות המשקית התקינה".
חשיפה לסיכונים משמעותיים
מיארה מזהירה: "ככל שהפגיעה בהתקשרויות עם הגופים הפיננסיים עמוקה יותר, כך גובר הסיכון לפגיעה ביכולת לבצע תשלומים בינלאומיים שמהווה תשתית לשירותים נוספים ולפגיעה ממשית
בפעילות הפיננסית במשק, לרבות בצמיחה המשקית. שמירה על הניהול התקין והפעילות הסדירה של התאגידים הבנקאיים בישראל נחוצה
לשם שמירה על הפעילות הסדירה של המשק בכללותו ולשם תפקודה התקין של הכלכלה הישראלית. בנוסף, זוהי אחת החובות של התאגידים הבנקאיים כלפי ציבור לקוחותיהם, אשר כספיהם מופקדים אצלם בנאמנות".
לסיכום אומרת מיארה: "עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על-ידי מדינות זרות וארגונים בינלאומיים באמצעות תאגיד בנקאי בישראל, גם אם מתרחשת בזירה המקומית בלבד, חושפת אותו לסיכונים משמעותיים, שהעיקריים שבהם הקשורים לענייננו הם, סיכוני ציות, סיכונים משפטיים, סיכוני מוניטין וסיכון לפגיעה בהתקשרויות התאגיד הבנקאי עם גופים פיננסים זרים, ומשכך עלולה לפגוע בניהולו התקין. התממשות הסיכונים ברמת תאגיד בנקאי בודד, עלולה להוביל לפגיעה נגררת במערכת הבנקאית בכלל, וכתוצאה מכך אף לפגיעה בפעילות הפיננסית הסדירה, מה שאף עלול לפגוע במסחר
ובפעילות המשקית התקינה".
מיארה מדגישה: "קביעת החרגה ממשטר סנקציות - כללית או פרטנית - מונחת לפתחו של מטיל הסנקציה. החרגה שאינה מכוח משטר הסנקציה הרלוונטי, לרבות לצרכי תרומה, כמוה כפעולה בניגוד לסנקציה. התערבות בניהול הסיכונים של התאגיד הבנקאי הקשורים למדיניותו הנוגעת לאימוץ סנקציות, לרבות במקרה זה, עלולה להביא להתממשותם של הסיכונים האמורים לעיל. התממשות הסיכונים יכולה להשליך על הפעילות הפיננסית במשק הישראלי כולו ועל כן עלולה לפגוע באינטרס הציבורי הרחב בכך שתחשוף את כלל המערכת הבנקאית לסיכונים האמורים לעיל ותפגע בפעילות המשקית". עמדתה של מיארה הוגשה באמצעות עוה"ד איריס גילברג-יודשקין ושירה נגר.