שר המשפטים יריב לוין, הביע פליאה על קריב ואמר: "אני ממש מוצא את עצמי נדהם. אתה – מגיש את הצעת החוק הזאת? אתה, שהיית יושב-ראש ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת? חבר הכנסת קריב, רבותיי חברי הכנסת, מי אתם בכלל שתחוקקו חוק-יסוד? זה נורא ואיום. איזה מן דבר זה?". לוין הוסיף באירוניה ופנה לקריב: "אני רוצה לעזור לך. אני מקווה שיש לך בטלפון תוכנת ניווט טובה כי אני חייב לומר, זה לא נראה ככה. אבל בפעם הבאה שאתה נוסע, כשאתה מגיע לבניין משרד החוץ ואתה פונה ימינה לכיוון הכנסת, תעצור רגע, תפנה מיד שמאלה בפנייה הראשונה, תיכנס לבית המשפט העליון, למזכירות בית המשפט, ותגיש שם עתירה, מה פתאום הצעת חוק? תגיש עתירה, שבית המשפט יקבע, שבחוק היסוד, יש את כל הדברים שאתה רוצה. הרי ככה זה אמור להיות, לא? כשר המשפטים של מדינת ישראל, אעמוד כחומה בצורה על מעמדו של בית המשפט העליון. אני לא אאפשר לך לפגוע בו. אני לא אאפשר את הניסיון הזה, המחוצף הזה, האנטי דמוקרטי הזה, לבוא ולקחת לכנסת את הסמכות לחוקק חוק יסוד. במרחק כל כך קרוב מכאן, יש שמונה שופטים - שאומנם שניים מהם כבר פרשו, אבל זה לא כל כך חשוב באמת - שכבר פסקו. מגיע לכאן חבר הכנסת קריב וממרה את פיהם בצורה בוטה כזאת, ואתה מאפשר את זה, אדוני היושב-ראש? אני חושב שזה בלתי נתפס". מן הנימה הצינית עבר לוין לנימה רצינית. הוא קרא למציע למשוך את הצעת החוק השנויה במחלוקת, ואמר: "אנחנו נמצאים בשעת מלחמה. לו אני הייתי מביא לכאן, עכשיו, הצעת חוק יסוד, לשינויים שאני חושב שצריך לעשות אותם, לקריאה שנייה ושלישית, את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שמונח כאן במליאה מזה זמן רב, אתה היית מזדעק ובצדק. היית מזדעק על כך, שבשעת מלחמה אנחנו עוסקים בדברים האלה, ועל כך שבשעת מלחמה אנחנו עוסקים בנושאים כל כך שנויים במחלוקת, מפלגים. ומה אתה עושה? לא חדל מזה לרגע: ביום שני הצעת אי-אמון; היום החוק הזה. מה, יש דין אחד לכם ודין אחד לנו? לכם מותר לעשות הכל מתי שאתם רוצים בכל זמן, בהתעלם מהמצב שאנחנו נמצאים בו, ורק אנחנו צריכים להיות אחראים?" הוא הוסיף עקיצה לביהמ"ש העליון ואמר: "בעניין הזה יש דווקא קו מחבר בין מה שאתה עושה כאן לבין מה שעשו בבניין הסמוך. אנחנו לא מביאים חוקים כאלה עכשיו, אבל בבית המשפט פוסקים ואתה מביא הצעות חוק כאלה וזה נראה לך תקין, זה נראה לך בסדר. הציבור כולו, בוודאי החיילים הגיבורים שלנו שלוחמים בחזיתות השונות, מצפים מאיתנו לאיפוק עכשיו. מצפים מאיתנו לא לעורר את המחלוקות האלה בכוח".

ח"כ קריב עלה להגיב וציין כי לוין פתח את דבריו במילים "אני נדהם". "אני לא נדהם מזה שאתה נדהם. אתה נדהם שהאופוזיציה עומדת על זכותה לתפקד כאופוזיציה. פעם אחת לא אמרת את המילה שוויון. לא אמרת: אנחנו מאמינים בערך השוויון, אבל רוצים להמתין לחוק-יסוד: החקיקה; אנחנו מאמינים בערך השוויון, אבל נעשה את זה במסגרת התקנת חוקה. מי שמדבר גבוהה על היותו תלמידו של זאב ז'בוטינסקי לא מסוגל לומר את המילה שוויון שמופיעה במגילת העצמאות כאבן הראשה של המשטר החוקתי שלנו. "ואתה, יריב לוין, מדבר איתנו על אחדות? אתה תלמד אותנו אחדות ורעות ונשיאה המשותפת באלונקה? מה עשית כאן לפני רגע על הבמה, אם לא לחזור לדרך הסוררת שלך, לעורר מדנים בין רשויות השלטון ובין שני חלקיו של הבית הזה? ולא רק אתה. אחרי שראש הממשלה שלך חידש במלוא העוצמה את מכונת הרעל? אחרי מה שאתם עושים בתקציב המדינה? אחרי ההשתוללות של הכהניסטים שהכנסתם לתוך הממשלה שלך? אנחנו מקדמים רפורמות שנויות במחלוקת בזמן לחימה? טול קורה מבין עיניך". כעת לא ניתן יהיה להעלות להצבעה הצעות חוק בנושא למשך חצי שנה.