ועדת הכלכלה ממשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית בנושא הפרות תעבורה מנהליות. ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו"ברירת משפט", הנחשבות פליליות, ל"הפרות תעבורה" שיטופלו במישור המנהלי, וכן להסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מנהלי לתעבורה. לאחר שבישיבות הקודמות ביקשו היו"ר ביטן וחברי הוועדה, בהם ח"כ שלום דנינו, אליהו ברוכי וסימון מושיאשוילי, התייחסות לנושאים רבים וביקשו להכניס בהצעה תיקונים לטובת הציבור, נציגי הממשלה התייחסו (7.2.24) לבקשות. נציגת משרד המשפטים, עו"ד מרגנית לוי, אמרה כי בעקבות ההערות של חברי הוועדה ונציגי הציבור בישיבות הקודמות, התקיימו מספר ישיבות פנימיות של נציגי הממשלה והוצעו תיקונים בין היתר בשיטת הניקוד. נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, ציינה כי חלק גדול מהעבירות שהחוק יחול עליהן הן עבירות שאין עליהן ניקוד, והעבירות שיש עליהן ניקוד הן מהרף הנמוך של עד 6 נקודות, והיישום יהיה הדרגתי. עו"ד ראובני הסבירה עוד, כי כיום הנקודות נצברות למשך שנתיים, ורק בסופן נמחקות. וכעת ההצעה היא שנקודות על עבירות קלות, שבצידן עד 6 נקודות, יימחקו לאחר שנה בלבד, בתנאי שלא נעשו עבירות נוספות. בנוסף לכך, מי שיקבל קנסות על מספר עבירות יחד, כמו נסיעה בשוליים ונסיעה ללא חגורה, יקבל נקודות רק על העבירה החמורה מבניהן, ולא עבור כל עבירה בנפרד - כפי שקיים כיום. השופט אביטל חן התייחס להצעה להקל על נהגים מקצועיים על כלי רכב כבדים ואוטובוסים, ואמר כי הצעתו היא במקרה זה שלא להקל עם איש בעבירות-חומרה, במיוחד לא עם נהגים מקצועיים. "בעבירות טכניות של טעויות קלות אפשר להקל עם נהגים מקצועיים, אבל לא בעבירות מסכנות חיים", אמר. יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, אמר בתגובה כי הוא לא מבקש הנחות, ומי שעבריין צריך לרדת מהכביש, אך הזהיר כי שיטת הניקוד היא "הבלוף הכי גדול מאחר שהיא לא מיושמת. 90 אחוז מהעבירות נגמרות בקנס. השיטה לא הרתיעה נהגים כמו שחשבנו". הוא הזהיר כי אם החוק יעבור ולא ניתן יהיה לערער על החלטת השוטרים, בתוך שנה-שנתיים יירדו 50% מהנהגים. היו"ר דוד ביטן הציע לקצר עוד יותר את זמן המחיקה של הנקודות לנהגים מקצועיים ל-9 חודשים, וביקש עידכון לגבי דרישתו לתוספת שופטים. הוא אמר כי החלופה היא לקבוע בחוק לוח זמנים לסיום תיקים, וכך יצטרכו להוסיף שופטים. עו"ד לוי השיבה כי אחד ההישגים של החקיקה הוא פינוי בית המשפט לתעבורה לעיסוק בתיקים החמורים. השופט חן ביקש שלא לקבוע לוח זמנים לדיון בחקיקה. עו"ד ניר גורדון ממשרד המשפטים ציין כי המשרד קיבל מהאוצר תוספת של 33 תקנים לשופטים לכל המערכת, והוא יוכל להעריך מחדש את הצרכים ולפעול בהתאם. נציג ההסתדרות הלאומית, מתן קניג, אמר כי נציגי הממשלה מנסים לשנות שיטת משפט, לכזו שמעבירה את נטל ההוכחה על הנהג, ומרצים את חברי הוועדה. לדבריו, הנהגים לא יוכלו להילחם בשיטה, שנועדה להכשיר ראיות דיגיטליות. "הם רוצים סרט נע, כי זה מה שאמור להביא את ההכנסה. בגלל זה הגיעו לרעיון בין הדין המנהלי", אמר. ח"כ סימון מושיאשוילי ביקש לדעת האם הדבר לא יפגע במקצועיות ההליך, ובן הרוש הוסיף כי כיום ניתנים 1.2 מיליון דוחות בשנה וזה לא הוריד את התאונות. "זו קופה רושמת", אמר. עו"ד לוי הגיבה כי המטרה העיקרית של המדינה אינה הפחתת העומס בבתי המשפט, אלא הגברת האכיפה לטובת הציבור והמלחמה בתאונות הדרכים. השופט חן אף הוסיף כי העומס על בתי המשפט לא יירד, כי המשטרה תכניס למערכת תיקים חדשים שהיא לא יכולה להכניס היום, שהם הרבה יותר חמורים ולוקחים זמן לניהול. חברי הכנסת מושיאשוילי וברוכי שאלו האם המשמעות היא שהמשטרה לא אוכפת, וחן השיב שזאת לא המשמעות. "אין מצב ששוטר נתקל בנהג שיכור ושולח אותו הביתה כי בתי המשפט עמוסים", אמר. הוא הסביר כי רף האכיפה במצלמות, למשל, נקבע לעיתים על 15 קמ"ש מעל המותר כי בתי המשפט לא יכולים לספוג את כל התיקים. נציג משטרת התנועה, רפ"ק אמיר ליפשיץ, אמר כי המשטרה אוכפת בצורה ממוקדת מאוד נגד עבירות מסכנות חיים ובריונות כביש. באשר לאכיפת מהירות אמר כי ידוע שיש צוואר בקבוק בבתי המשפט, ואם תמרור מגביל מהירות ל-90 קמ"ש אז המשטרה נדרשת לאכוף 90, אך נאלצת לאכוף למעלה מכך. "אם המחוקק חושב שאפשר להעלות מהירות ל-100 קמ"ש, למשל, שיתמרר 100 ונאכוף 100", הסביר רפ"ק ליפשיץ. בתום הדיון הודיע היו"ר ביטן כי הוועדה תחל לקרוא את סעיפי ההצעה בישיבות הבאות, וביקש ממשרד התחבורה להגיש לוועדה את תיקון תקנות שיטת הניקוד במקביל להתקדמות בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.