הגרעון התקציבי עלה בחודש ינואר ב-0.6 נקודת האחוז והגיע ל-4.8% מכלל התקציב, בעיקר בעקבות הזינוק בהוצאות הממשלה בשל המלחמה והירידה בגביית המיסים מאותה סיבה. כך מוסר (8.2.24) אגף החשב הכללי במשרד האוצר. על-פי התחזיות הכלולה בתקציב המדינה, הגרעון יגיע השנה ל-6.6% (לעומת יעד של 0.8% לפני המלחמה); תחזיות פסימיות מדברות אף על 8%.
שיעורו של הגרעון יושפע כמובן מההתפתחויות הצבאיות, הן ברצועת עזה והן בגבול הצפון, ומהחלטותיה של הממשלה בתחום הוצאותיה (קיצוצים בתקציב) ובתחום הכנסותיה (העלאת מיסים). הגידול בגרעון הוא נתון מרכזי בהחלטתן של סוכנויות הדירוג הבינלאומיות לגבי דירוג האשראי של ישראל, והעלייה המתמשכת בו מגבירה את החשש להורדת דירוג - אשר יגרום לייקור ההלוואות שנוטלת המדינה ולהעמקה נוספת של הגרעון.
הגרעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-89.1 מיליארד שקל, והנתונים מלמדים שהמלחמה אינה הגורם היחיד: הוצאות הממשלה עלו ב-12 חודשים אלו ב-36.1%, מתוכם 14.6% שאינם קשורים למלחמה - למשל כספים קואליציוניים ומשרדים מיותרים. במקביל, הכנסות המדינה ירדו באותה תקופה ב-1.5%, כאשר ההכנסות ממיסים ירדו ב-1.7%.
הכנסות המדינה ממיסים ירדו בינואר השנה ב-5.4% לעומת ינואר אשתקד והסתכמו ב-42.5 מיליארד שקל. ההכנסות ממיסים ישירים (בעיקר מס הכנסה) ירדו ב-6%, חלקית בשל צמצום הפעילות במשק בגלל המלחמה. ההכנסות ממיסים עקיפים ירדו ב-5%, כאשר רוב הירידה היא במיסוי מקרקעין (צניחה של 29%, בשל ההאטה בענף הנדל"ן שהחלה עוד לפני המלחמה) ובמס חברות (גם כאן בשל המלחמה).
יו"ר ועדת הכספים,
משה גפני, אמר היום: "מי שאומר שהמצב הוא טוב - המצב לא הוא לא טוב". הוא הגיב בכך על דברי שר השיכון, יצחק גולדקנופף (חברו לסיעה, אם כי גפני הוא איש אגודת ישראל, וגולדקנופף -
יהדות התורה), ולפיהם המצב לא רע ואיש משרי הממשלה אינו צריך להתפטר לאחר המלחמה. "כולנו נושאים באחריות, אין דבר כזה שהממשלה לא קשורה למלחמה. היא קשורה והיא האחראית. אני חבר בקואליציה הזאת, אני נושא בתפקיד מטעם הממשלה, ואני כמו חברי, אנחנו נושאים באחריות".