הנשיא ג'ו ביידן ויועציו הבכירים קרובים, יותר מאשר אי-פעם מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לקרע גלוי עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. וושינגטון פוסט דיווח הלילה (12.2.24), כי הם שוב אינם רואים את נתניהו כשותף מועיל שניתן להשפיע עליו, אפילו בשיחות פרטיות. התסכול הגובר גרם לכמה מיועציו של ביידן להפציר בו למתוח ביקורת פומבית חריפה יותר על נתניהו. הדיווח מבוסס על שיחות עם 19 פקידים בכירים ויועצים חיצוניים לממשל. ביידן, תומך נלהב של ישראל מזה עשרות שנים, עדיין אינו רוצה להוציא החוצה את חילוקי הדעות במלוא עוצמתם. אבל הוא הולך ומשתכנע בצורך לעשות זאת, שכן לשיטתו - נתניהו ממשיך להשפיל בפומבי את אנשי הממשל ודוחה את דרישותיה החשובות ביותר של ארה"ב. לדברי העיתון, מדובר בדחיית ההצעה לעסקת חטופים בעוד השר אנתוני בלינקן מבקר באזור בניסיון לקדם אותה, ובמיוחד בהכרזתו של נתניהו על הכוונה לפעול ברפיח למרות התנגדותו הפומבית של הממשל. הפקידים גם סבורים, כי נתניהו שוגה באשליות אם הוא סבור שניתן להשמיד את חמאס. נכון לעכשיו, הבית הלבן דוחה קריאות - בעיקר מצד האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית - להפסיק או להתנות את הסיוע לישראל, באומרו שהדבר רק יחזק את אויביה. אולם, כמה מעוזריו של ביידן אומרים שביקורת פומבית על נתניהו תאפשר לו להרחיק את עצמו ממנהיג בלתי פופולרי ומהחלטות שהוא מתנגד להן, בלא לפגוע בידידותו עם ישראל. בשבוע שעבר אמר ביידן, כי תגובתה הצבאית של ישראל בעזה "עוברת את הגבול" וחזר על דרישותיו למנוע פגיעה באזרחים ולהגדיל את הסיוע ההומניטרי. באותו יום הוא גם חתם על הוראה למשרד החוץ, לדרוש ערבויות ממדינות המקבלות סיוע אמריקני לכך שישתמשו בו רק על-פי קני המידה האמריקניים. הוא לא הזכיר את שמה של ישראל, אך הכוונה הייתה ברורה. רבים מבעלי בריתו של ביידן אומרים, כי גם רטוריקה חריפה לא תשיג תוצאות של ממש ואין מנוס מהטלת תנאים על הסיוע לישראל - מהלך שלא נעשה כמותו, ודאי לא בזמן מלחמה, ובניגוד חד למדיניותו של ביידן בארבעת חודשי המלחמה הנוכחית. ברקע עומדות גם הבחירות המתקרבות, המסתמנות כמרוץ צמוד בין ביידן לבין דונלד טראמפ, בו ביידן אינו יכול להרשות לעצמו לאבד מאות אלפי קולות של ערבים-אמריקנים ומצביעים צעירים, שלפי הסקרים מתנגדים בשיעור ניכר למדיניותו במלחמה. כמה מיועציו של ביידן טוענים, כי הוא יכול לתמוך בישראל ובה בעת לגנות את נתניהו. אבל ביידן עצמו, שיש לו בבירור יחס רגשי חם לישראל, רואה את נתניהו והמדינה כמקשה אחת. הוא מתקשה להשלים עם מתיחת ביקורת על ראש ממשלה ישראלי מכהן, על אחת כמה וכמה - בזמן מלחמה. כאשר היה סגנו של ברק אובמה, סבר ביידן שהנשיא-דאז וראש הממשלה ניהלו בפומבי יותר מדי מחילוקי הדעות ביניהם.

תסכול במיוחד בשל העדר תוכנית ליום שאחרי

עם זאת, מדווח הפוסט, סבלנותו של ביידן לגבי ניהול המלחמה הולכת ואוזלת, במיוחד ככל שהבחירות מתקרבות. פקיד בכיר, המשוחח עם ביידן באופן קבוע, אמר כי הערתו החריפה של הנשיא בשבוע שעבר משקפת את מה שאמר זמן רב בצורה פרטית. לדבריו, התסכול גדול במיוחד משום שנתניהו נמנע בעקביות מלהציג תוכנית ליום שאחרי, ורק אומר שחמאס והרשות הפלשתינית לא ישלטו ברצועת עזה. לביידן גם חשוב במיוחד המעבר של סיוע הומניטרי לרצועה, שלדעתו אינו בהיקף מספיק - וגם הופרע לאחרונה במחאות של משפחות חטופים. "כל דבר הוא מאבק יום-יומי" עם ישראל, הוסיף הבכיר. לדברי הפקידים, התסכול משתלב גם בספקנות לגבי יכולתה של ישראל להשיג את היעד של "ניצחון מוחלט" עליו חוזר נתניהו שוב ושוב בשבועות האחרונים. בתדרוך סגור למחוקקים בשבוע שעבר אמרו אנשי מודיעין אמריקניים, כי ישראל אומנם פגעה קשות ביכולתו הצבאית של חמאס, אבל היא רחוקה מחיסול הארגון. בכירים אמריקנים מביעים ספק בדבריו של נתניהו, לפיהם ישראל חיסלה שני שלישים מגדודי חמאס. הם חוזרים על האזהרה שהשמיעו ראשי הממשל מאז תחילת המלחמה: הפגיעות הקשות באזרחים גורמות להקצנה שישראל תשלם את מחירה שנים רבות. פקידים בבית הלבן משתכנעים יותר ויותר, כי נתניהו ממוקד בהישרדותו הפוליטית מעבר לכל מטרה אחרת, ונחוש להעמיד את עצמו כמי שניצב נגד פתרון שתי המדינות שמקדם ביידן. נתניהו אומר שוב ושוב בשבועות האחרונים, כי ימנע את הקמתה של מדינה פלשתינית ואת העברת הרצועה לידי הרשות הפלשתינית. בחודש שעבר אף הביע נתניהו במסיבת עיתונאים את התנגדותו למדיניותו של ביידן.