כעת מוצע להאריך את מספר השנים שעל עורך הדין לשמור כברירת מחדל את החומר הארכיוני שברשותו, שנצבר אגב הטיפול בתיק מ-5 ל-7 שנים, אך לצד זאת לבטל את החובה המוטלת היום על עורכי הדין לפי הכללים, להציע בסוף תקופת השמירה ללקוח או ליורשיו, במכתב רשום, לקבל את החומר בחזרה, להעתיקו או לצלמו, בטרם יבערו את החומר. תחילת החוק נקבעה לשנה מיום פרסומו. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הסיר מהצעת החוק הממשלתית את חובת יידוע הלקוחות טרם כניסת החוק לתוקף, למעט לגבי לקוחות פעילים שטרם הסתיים הטיפול בעניינם, לגביהם תחול חובת היידוע כך שעורך הדין יידע את לקוחו לגבי חובותיו לפי החוק ואת האפשרויות שיש לפניו לשמירה על החומר או העתקתו כרצונו לפני מועד כניסת החוק לתוקף. "חובת יידוע ספציפית היא נטל ביורוקרטי והיא פתח לתביעות ולכן היא לא תהיה בחוק למעט לגבי לקוחות פעילים. זו לא דרך המלך. אם עו"ד לא פעל כך - יחול עליו הדין הישן, ערב כניסת החוק לתוקף שזו סנקציה משמעותית". בנוגע למקרקעין אמר: "אנחנו בכל מקרה מקלים על כולם, נכתוב בנוגע למקרקעין 25 שנים באופן גורף, בישראל או באזור, אלא אם יש הסכמה אחרת. לפי הדין הישראלי - 'מקרקעין' הוא רק בישראל ולכן יש להוסיף במפורש 'בישראל או באזור' כדי שלא יהיה הבדל ביחס למקרקעין ביהודה ושומרון. עלתה טענה שיש דברים שמוסדרים בדין ישן שאינו דרך חוק המקרקעין, אך דווקא שם החומר נדרש יותר". עו״ד רונן כהן צמח, מנכ"ל חברת ארכיביון, יו"ר ארגון חברות הארכיב באיגוד לשכות המסחר: "אנחנו משמשים אלפי משרדי עורכי דין קטנים, שמירת התיקים היא נכס ולא נטל, ואפשר לעשות סקר קטן שיראה זאת. "בנוגע למקרקעין - יש סתירה בין התקנה הדומה בחוק ההתיישנות. רישום בטאבו לוקח 25 שנה. אנחנו נתקלים במקרים בהם גם אחרי 9 שנים ניתן לתבוע קבלן ואם לא ישמרו את החומר לא יהיה ניתן לתבוע. כמו-כן, תיקי רווחה צריך לשמור 25 שנה וגם תיקים רפואיים, צוואות פרצלציה ודברים סטטוטוריים". עו״ד אפרים קציר: "העברת הנטל לשמירת המסמכים לעוה"ד לא ראויה ולא נכונה. אנחנו אנשים פרטיים שנותנים שירות. בחוק הנוטריונים על המדינה להקים את הארכיון, דבר שלא נעשה עד היום. הוגשה עתירה לבג״ץ בנושא וזה נתקע שם. הניסיון של המדינה להעביר את האחריות לגורמים פרטיים במקרה הזה פחות מוצלח. משרד המשפטים צריך לנהל אצלו ארכיון דיגיטלי, מדובר בעלויות גבוהות עבור עורכי הדין".