בסרטון אמר לואיס הר: "כל מילה שאמרתם לנו, כל חיבוק שעטף אותנו בחיבה - נתנו לנו הרגשה שאנחנו בבית. אין מילים לתאר את האושר, כשהבאתם אותנו הביתה לנכדים ולילדים. דרככם הרגשנו את העם. אתם היהלומים שבכתר, אלף תודות". פרננדו מרמן הוסיף בקול נרגש ובדמעות: "כשראיתי אתכם הרגשתי הכי בטוח בעולם". אוחנה התייחס באירוע למבצע החילוץ ואמר: ״הצלחתם לשחרר שניים מאחינו. על כך ועל כל כך הרבה, עוד יסופר בתולדות דברי הימים של מדינת ישראל״. עוד הוסיף יו״ר הכנסת: "אני עוקב מרחוק ונפעם מגבורת הלב ומהתעוזה שמפגינה הימ"מ פעם אחר פעם. בשבעה באוקטובר הייתם הראשונים לקפוץ, להיתקל ולחסום בגופכם נחילי מחבלים שאיימו לפשוט על כל הארץ כמו נגיף. אני כאן בשם רבים מחברי הכנסת שהיו רוצים להיות כאן ואינם יכולים בשל מגבלות ביטחון שדה, ובשם רבים עוד יותר מאזרחי ישראל - שמבקשים להצדיע לכם, גיבורי ישראל, לוחמי הימ"מ. נלחמתם, הקרבתם, נפצעתם וגם איבדתם חברים לנשק, חברים לחיים. "ואיך אפשר בלי רגעי האושר, השמחה והגאווה הלאומית שהסבתם לנו השבוע. החשיבות שבפעולה המסוכנת שנטלתם על עצמכם היא קודם כל במצוות פדיון החטופים והשבתם לבני משפחותיהם, אך גם בחיזוק כוח ההרתעה של מדינת ישראל, שיקום האמונה ביכולותיה, וגם בהשבת הצבע לפנים של אזרחיה".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, אמר בנאותו: "רבים הם גילויי העוז והגבורה, סיכון הגוף והקרבת הנפש שנתגלו בדברי ימי היחידה. ופעילותה האחרונה, מלאת ההשראה, בחילוץ בני הערובה ברפיח, פרטה על נימי נפשו של כל אזרח בישראל. רק זו הדרך: לא במשא-ומתן עם רוצחים ואנסים. לא בלשלוח את ראש המוסד למדיניות שונות בעולם להתחנן על נפשנו ולבקש עסקה שהמשמעות שלה ברורה - לשחרר המוני רוצחים לרחובות ולהפסיק חלילה את המלחמה, לא כך אנו אמורים להתנהל בפרט אחרי 7.10, אסור להמשיך בקונספציה, לא בקניית שקט, אלא בכוח, בעורמה, בנחישות ובעוצמה. בדרך אותה חרתה היחידה עצמה על דגלה: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם".

מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי: "אתם, מפקדי ולוחמי הימ"מ הגיבורים, פעלתם בעוז רוח, בנחישות בלתי מתפשרת תוך הפגנת יכולות ועוצמה אדירה השמורה רק לכם. פעילותכם בשבעה באוקטובר מגדירה מחדש את המונחים - אומץ לב, גבורה, מקצוענות חסרת פשרות. "גם ברגע זה, אנו לא שוכחים את חללי היחידה, מתוכם תשעה חללים במלחמת 'חרבות ברזל' אשר הותירו אחריהם מורשת מפוארת, וגבורתם לנצח תעורר השראה בקרב משרתינו בהווה ובעתיד. משפחות יקרות, עם ישראל חב לכם חובה מוסרית שאין כמותה אני מצדיע לכם ומחזק את ידיכם".

מפקד מג"ב, ניצב בריק יצחק: "הרוח שחזרה לנשב ולפעם בנו מאז מבצע החילוץ ההרואי אתמול של החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן, הצבע בלחיים של משפחות החטופים והכבוד הלאומי, כל זה לא היה מתאפשר אילולא נעניתם בקריאה 'הנני' ושוב נחלצתם להשפיע על גורל העם. לא בכדי הייתם הראשונים ששעטו לשדה הקרב ובקרבות נועזים של מעטים מול רבים, שיניתם את פני המלחמה. הכרעתם את המערכה בכל מקום שבו דרכו רגליהם של מפקדי ולוחמי היחידה הכי טובה בעולם. בשבעה באוקטובר ועוד הרבה לפני, בימים שבאו אחר כך, בפעילות מבריקה ונועזת בחיסול המחבלים בבית החולים בג'נין ובאינספור תוכניות שעוד טרם יצאו לפועל ושהשתיקה יפה להן. משמר הגבול הלאומי הוא הבשורה שעל הפרק ואני שמח שנתתם את ברכת הדרך לתוכניות עליהן עמלנו רבות אשר תכליתן בראייה אסטרטגית לשנות את תפיסת הביטחון במדינת ישראל".

מפקד ימ"מ, תנ"צ ח': "בבוקר שמחת תורה של ה-7 באוקטובר, לוחמי הימ״מ הגיעו ראשונים לזירה, נלחמו בריבוי גזרות ובמיעוט מספרי למול המרצחים שחדרו ליישובי העוטף. הלוחמים ניהלו קרבות הירואים ופעלו באומץ לגב ובגבורה עילאית. אין לי כל ספק כי לגבורת הלוחמים הייתה השפעה מכרעת בבלימת המשך התקדמותם של מחבלי החמאס לעבר ישובים נוספים. לצערנו, המחיר כבד מנשוא. הימ״מ איבדה 9 מפקדים ולוחמים מטובי בנינו. רבות נאמר כבר על הלחימה בשבת הארורה. אך רוצה אני לומר לכם, בנימה אישית, כי אין שיעור לגאווה שאני חש על האופן שבו נלחמתם אני גאה בכם ואני אוהב אתכם. תודה לכם על עוז הרוח, שיקול הדעת, ניהול הלחימה, החתירה למגע, אומץ הלב והנחישות שהפגנתם".

יושב-ראש הכנסת, השר לביטחון לאומי, מפכ"ל המשטרה, מפקד מג"ב ומפקד ימ"מ העניקו למשפחות חללי היחידה, אשר נפלו ב-7 באוקטובר, תעודת הוקרה על גבורה יוצאת דופן ותשורה מהכנסת בהוקרה ובכבוד לזכרם של רפ"ק סטניסלב שיינקמן, רפ"ק אברהם הנקין, רפ"ק אלכסיי שמקלוב, רפ"ק משהאל שלמה, רנ"ג חן נחמיאס, רס"ב בר סיון, רס"ב יוראי אליהו כהן, רס"מ דרור אלטון ורס"מ אבשלום פרץ. ילנה שמקלוב, אמו של אלכסיי ז"ל, נשאה דברים: "ה-7 באוקטובר שינה את פניה של מדינת ישראל ואת חיינו. אנחנו נושאים את משקל היעדרותם של יקירינו ואת האובדן העמוק שחשות המשפחות השכולות. למרות שאינם איתנו עוד, רוחם חיה בליבנו. לא נשכח את שליחותם ואת המחיר הכבד ששילמו עבור החופש והביטחון שלנו. עלינו להיות מאוחדים, כדי שהגיבורים שלנו יהיו גאים בנו". אבי אלטון, אביו של דרור ז"ל, אמר בהתרגשות: "ניהלתי עם דרור שיחות רבות על ערכים, על שליחות ועל חשיבה קדימה. הוא אמר לי: אני אדם מאושר; יש לי אישה ובן שאני אוהב, עבודה שאני מקצוען בה ומייצגת כל ערך עליו גדלתי וחברים בנפש שהם חבריי לנשק ורק איתם אני רוצה להיות".