ועדת הכספים החלה (יום ה', 15.2.24) לדון בהצעת צווי הבלו על דלק (הטלת בלו) ותעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין, התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה), במסגרת תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2024.
מוצע בצווים אלה, המוכרים כ"מס פחמן" לתקן את צו הבלו על הדלק, ואת צו תעריף המכס, כך ששיעורי הבלו ושיעור מס הקנייה המוטלים על סוגים שונים של דלק יועלו בהדרגה החל ב-1 בינואר 2025 ויגיעו להיקפם המלאה המלא מ-2030. האמור הוא בפחם, גז טבעי, מזוט 0.5%, מזוט 1.0%, גפ"מ ופטקוק.
מוצע שהעלאת המס תיעשה במתווה מדורג, אשר יאפשר לשוק תקופת הסתגלות וודאות כלכלית ואסדרתית, וכן יביא להפנמת העלויות החיצוניות של הפליטות ויתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לדלקים נקיים.
הצווים מגיעים בהמשך להחלטת ממשלה מחודש ינואר בנושא "תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה", כאשר מצוין במסגרתם כי הם נועדו "לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי החממה ומזהמים מקומיים להן גרם, ומשום שתמחור פליטות אלו נחשב להסדרה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתתן וליצירת ודאות בשוק".
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ, הציג את המיסוי וציין כי היקף המיסוי הוא בהתאם להיקף ההוצאות סביב דלקים אלה, כאשר מדינות רבות נוקטות במיסוי פליטות וכל מדינה בוחרת את תמהיל המדיניות שלה ובנוסף המיסוי מובא גם נוכח העובדה שהוצאות המדינה הולכות וטופחות, גם בשל המלחמה, וכי זהו המס שהכי פחות פוגע במשק ובכלכלה.
עוד הציגו באוצר את נתוני מדינות ה- oecdלשנת 2021, לפיהם בישראל ישנו מיסוי נמוך מאוד של פליטות בהשוואה עולמית, וכי יש פער בין המס לעלויות החיצוניות.
כן הציגו באוצר כי ברצונם להרוויח ארבעה דברים:
- גידול בהכנסות המדינה - כ-2.5 מיליארד שקל בהבשלה מלאה של המיסוי,
- הפחתת פליטות והתייעלות אנרגטית עם תועלת משקית של כ-2 מיליארד שקל בשנה,
- עידוד יצור חשמל באנרגיות מתחדשות כך שיוצר מגרש משחקים יותר שווה,
- מניעת "זליגת מס" - הערכות התעשיה נוכח מס גבולות המתמחר עלות פליטות פחמן במוצרים המיובאים לאיחוד האירופי.
"זה הכלי הכי משמעותי להפחתת פליטות, למשרד האוצר גם חשובות הכנסות מיסים בעת הזו, יותר מבעבר" ציין כץ.
לעניין הגידול בעלויות החשמל הצפויות כתוצאה מהמיסוי, הציגו באוצר כי הן צפויות להביא להתייקרות של 5 עד 6 אחוזים עד להשלמת הליך המיסוי ב-2030, וכי הצפי הוא שהעלויות יקוזזו נוכח הפסקת השימוש בפחם ותחרות במקטע האספקה הצפויים להביא להפחתת מחירי החשמל לצרכן, "כך שהצרכן הביתי לא ירגיש את העלייה". עוד ציינו כי מחיר החשמל בישראל נמוך בהשוואה בינ"ל, גם אחרי המס.
גם בבנק ישראל הצביעו על תמיכה במהלך וציינו כי בקרב העשירון התחתון, עומד סך ההוצאות על אנרגיה בממוצע על 7%, וכי "הגידול מדבר על פגיעה של פחות מחצי אחוז בעשירון זה, כ-200 שקל בשנה". ברשות המים ציינו כי ההשלכה הצפויה על מחירי המים תעמוד על אחוז אחד בלבד בהשלמת ההליך.
לעניין העלויות לתעשיה, אמרו באוצר כי יינתנו מענקי הסתגלות: תמיכה ישירה שנתית בשיעור פוחת, על-פי יעד התייעלות אנרגטית שנתית, וכי ככל שמפעל יתייעל מעבר לנורמה שנקבעה הוא יקבל מענק משמעותי יותר. כך הוצג כי יוחל מודל חדש ומשופר לפריסה של רשת חלוקת גז, הכוללת תמיכות בהתחברות והסבות לגז טבעי בתעשיה ובמסחר, וכי יש רצון דרך כך להסדיר התחברות של מאות מפעלים שקרובים לרשת לחלוקת הגז ולא מתחברים אליה. בסך-הכל הוצג כי התמיכה בתעשיה תגיע עד מיליארד שקל עד 2030.
לתהייה של ח"כ חמד עמאר וחברי כנסת נוספים מדוע המדינה מטילה מיסוי גם על הגז הטבעי, בעודה מרחיבה את השימוש בו כתחליף לדלקים האחרים, השיב גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כי לצד כך שהגז מזהם פחות מיתר הדלקים ולכן הוא ממוסה בשיעור הנמוך ביותר, יש רצון לעבור לאנרגיות מתחדשות בעתיד, והגז עדיין מביא לזיהום סביבתי: "כדי להתמודד עם השלכות הזיהומים האלה צריך מנגנון כלכלי, מס הפחמן הוא המנגנון הכלכלי היעיל ביותר".
במשרד הרווחה הציגו כי ידעו לתת תקציב ממוקד לשכבות החלשות, בדגש על ייעול אנרגטי, דרך סיוע לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים יותר. על כך הגיב יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, כי אם יש משפחות במצב כלכלי קשה שייפגעו מההתייקרויות כתוצאה מהמס, "יש להעביר אליהן סיוע בלי קשר למס פחמן או מס אחר, אי-אפשר להתנות זאת ברכישה כזו או אחרת".
עוד תהה יו"ר הוועדה מה השוני בהבאת הצווים שוב, לאחר שלא התקבלו בעבר, ונציג האוצר השיב כי "השוני שהמס הזה יביא 2.5 מיליארד שקל עם תועלות טובות. זה אותן מדרגות מס פחות או יותר. בנוסף אנחנו הרבה יותר צריכים את הכסף. יש התקדמות מאז הפעם שעברה למהלכים מול התעשיה, גם בראי הפליטות אנחנו בנקודה פחות טובה ממה שהיינו בה, שלוש נקודות מהותיות".
במשרד האנרגיה אמרו כי החוק יסייע להשיג כמה מהיעדים הלאומיים שמדינת ישראל התחייבה להם בכל הנוגע להקטנת פליטות והיא אינה עומדת בהם, וכי התייעלות כזו תורמת לחוסן האנרגטי של מדינת ישראל.
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר כי קיימים פערים במסגרת המגעים עם התעשיינים. לדבריו, "אם המס בא לשרת הורדת פליטות אז אין בזה כסף, הגבייה כנראה מדברת על זה שלא שהמס לא יוכל להוריד פליטות לכן הוא יגבה יותר כסף. לא רק התייקרות החשמל, אם לא נעשה את זה נכון, המוצרים יתייקרו, ואם ייבאו יותר מטורקיה שם אין מס פחמן, זה יפגע בתעשיה ויביא לסגירת מפעלים ולאבטלה. המצב בעולם רחוק ממה שהוצג, מס פחמן בסין זה רק על הדלק, יש המון מכוניות אבל על התעשיה שם יש אפס מס, ככה בטורקיה וארה"ב. יש מפעל עם 100 עובדים שאני מכיר שמייצר קוסקוס, לשם הכנה של המוצר הוא חייב להשתמש במזוט. הוא מתחנן לגז טבעי אבל למרות שהוא במרכז הארץ לא מחברים אותו, ואין לא שום אופציית אנרגיה אחרת. אם תטיל עליו גם מס על השימוש במזוט, הוא יהפוך ללא-תחרותי ויעדיפו לקנות מזון זול יותר מטורקיה, שם אין מס פחמן. התוצאה תהיה שהוא ייאלץ בוודאות לסגור את המפעל ולפטר את העובדים. זה מה שאנחנו רוצים? לחסל פה את המפעלים?"
עוד הוסיף תומר כי בהשוואה לאירופה, לישראל אין חלופות אנרגיות ירוקות: "חשוב שכל צו שיעבור לא יעבור עם הבטחה שיהיה טוב ובסדר, או שיעבור יחד עם הפתרונות לתעשיה, או שיהיה מתונה בזה שלא יכנס לתוקף עד אז. אחרת נפגע בציבור, בתעסוקה ובמחירים", אמר והתייחס להסדר המוצע, כאשר לדבריו "את מנגנון ההחזרים אפשר לטייב, משרד האוצר מבקש שיחול על מפעלים גדולים ולא על קטנים ובינוניים, מה שיקרה זה סגירה של המפעלים הקטנים והבינוניים".
ח"כ עמאר: "המטרה של הצו הזה היא להביא הכנסה למדינה, זו המסקנה שלי. אני מציע שיישבו וידונו, לא להביא את הצו הזה להצבעה עכשיו, וכאשר יגיעו לתוצאות עם התעשיה, אז נוכל להצביע על הצו".
איתן פרנס, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "זה לא מס, זה תיקון עולם. מי שרוצה מים זולים מקבל אנשים מתים, 2,400 איש מתים בשנה מזיהום אוויר. כשהתעשיינים שהולכים לחו"ל הם 'שחורים', המס הצפוי באירופה יתפוס את כל היצוא הישראלי. כבר 15 שנה מחשבים לא נכון את האנרגיה הירוקה, וזה מה שמפריע לתעשיה, וסוף-סוף עושים תיקון עולם".
אמיר לנג, מבעלי חברת ההתפלה IDE שזכתה במכרז להקמת מפעל התפלה בצפון ל-25 השנים הבאות, הציג כי כ-70 אחוז מהאנרגיה שמפעילה את המתקן הינה גז טבעי, וכי במסגרת החוזה שסוכם עמו שנים קדימה, לא נלקח בחשבון ייקור הגז הטבעי וכי המשמעות תהיה אי-הפעלת המפעל, על התעריפים הנמוכים שסוכם עליהם לטובת הציבור.
ח"כ
רון כץ: "המטרה של המס - ואומר את זה האוצר ביושר - היא הטלת מיסים נוספת על האזרחים, חסר כסף אז מעלים מיסים על מי שלא יכול להתנגד. במקום לנסות למסות כל דבר שזז, תעשו עבודה רצינית במשרד האוצר".