שבדיה תצטרף לברית נאט"ו, אולי כבר השבוע. הפרלמנט ההונגרי אישר (26.2.24) את צירופה של המדינה, לאחר שיתר 30 המדינות החברות בברית אישרו זאת לפני חודשים רבים. כל צירוף של מדינה לברית מחייב הסכמה פה אחד של החברות הקיימות. פינלנד הצטרפה לנאט"ו בשנה שעברה. שתי המדינות הסקנדינביות הצטרפו לברית בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה. לפינלנד יש גבול בן 1,340 ק"מ עם רוסיה - הארוך ביותר באירופה - ואילו שבדיה גובלת בפינלנד. המשמעות היא, כי רוסיה מוצאת את עצמה גובלת כעת ממערב במדינות נאט"ו מאוקיינוס הקרח הצפוני ועד בלרוס שבלב אירופה, לאורך למעלה מ-2,000 ק"מ. השתיים הן גם בין המדינות העשירות ביותר בעולם בתוצר לנפש. שבדיה נכנסת לנאט"ו כאשר הברית מתאמצת להגביר את הסיוע לאוקראינה, לצידו של האיחוד האירופי, וכאשר חבילת הסיוע האמריקנית לאוקראינה בסך 70 מיליארד דולר תקועה בקונגרס. הברית מתרחבת פחות מחודש לאחר שדונלד טראמפ איים שיוציא את ארה"ב ממנה אם ישוב וייבחר לנשיא, בנימוק שיתר החברות אינן תורמות די הצורך למימון הגנתן. טראמפ אף אמר כי יעודד את רוסיה "לעשות מה שהיא רוצה" למדינות נאט"ו שלא יעמדו בהוצאת המינימום של 2% תוצר לביטחון. הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו היא מכה אסטרטגית קשה לרוסיה, אשר פלישתה לאוקראינה נועדה במידה רבה למנוע את הצטרפותה של מדינה זו לברית. בעקבות הפלישה, נאט"ו הכניסה את אוקראינה למסלול מהיר לחברות בה (כפי שעשה האיחוד האירופי), וכאמור - שבדיה ופינלנד הצטרפו בפועל. כלומר: במקום למנוע את כניסתה של אוקראינה, הפלישה גרמה להרחבת הברית ולחיזוקה. הונגריה, בראשותו של ויקטור אורבן הסמכותן והפרו-רוסי, התנגדה זמן רב לצירופה של שבדיה. אורבן הסיר את התנגדותה לאחר פסגת האיחוד האירופי בדצמבר 2023, אך לא נמסר האם ארצו קיבלה תמורה כלשהי, ואם כן - מהי. האיחוד מנע מהונגריה (ומפולין תחת הממשלה הקודמת) סיוע בעשרות מיליארדי אירו בזמן הקורונה בשל התנהלותן האנטי-דמוקרטית. טורקיה התנגדה גם היא לצירופה של שבדיה, אך הנשיא הסמכותן רג'פ טאיפ ארדואן - שהעניק מקלט למאות אלפי רוסים שעזבו את ארצם לאחר הפלישה - הסיר אשתקד את התנגדותו. יכולתה של כל מדינה להטיל וטו על צירוף חברות בברית היא אחת הבעיות העיקריות בהתמודדותה של נאט"ו עם רוסיה.