לא כל מחבלי חמאס שנתפסו ב-7 באוקטובר ולאחר מכן ברצועת עזה יועמדו לדין במסלול הפלילי. כך אומר (1.3.24) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני ייעוץ וחקיקה, שרון אפק, שהיה לפני כן הפרקליט הצבאי הראשי. הוא דיבר בכנס העמותה למשפט ציבורי. אפק אמר: "ההליכים נגד המחבלים מצויים בראשיתם ורוב השאלות טרם הוכרעו. מבין 3,000 המחבלים שנכנסו ב-7 באוקטובר, רובם המכריע חוסלו או חזרו לעזה; 100 מהם נתפסו ועצורים בישראל. מאות רבות מאוד נעצרו בתמרון הקרקעי בעזה, חלקם השתתפו בטבח וחלקם פעילי חמאס שביצעו פעולות נגד ישראל לאורך השנים, כולל שיגור טילים ובניית מנהרות. ישראל מעולם לא התמודדה עם היקף וחומרה כאלה של פשעים, ואני לא בטוח שיש לזה תקדימים במדינות מערביות שמתמודדות עם טרור. "יש כל מיני דילמות: מה סוג ההליכים שנחזיק את העצורים? האם נדרשות התאמות בדין, ואם כן - אלו? תיאורטית יש כמה סוגי הליכים: המסלול הפלילי, המסלול המניעתי-מינהלי (כליאה לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים) ומסלול שבויי מלחמה שאינו רלוונטי לגביהם. מחבלי 7 באוקטובר מוחזקים לפי המסלול הפלילי, והאחרים - לפי מסלול הלוחמים הבלתי-חוקיים. "הדילמות נובעות בראש ובראשונה מהאתגר העצום של החלת עקרונות מהמשפט הפלילי על הפשעים הנוראים שאנשי טרור ביצעו בזמן מלחמה. קשה מאוד לחבר בין המשפט הפלילי לבין דיני המלחמה. מדובר בפשעים שבוצעו בזירות של לחימה פעילה על כל המשתמע מכך; החיילים והשוטרים שהגיעו לשם עסקו בלחימה והצלת חיים, ולא באיסוף ראיות. "זהו היקף חסר תקדים של פשעים ושל פושעים, עם 30 זירות מרכזיות של פשעים. יש כמות עצומה של ראיות, כמו מאות אלפי צילומים וסרטי וידאו. רוב המחבלים נחקרים בראש ובראשונה כדי לקבל מידע טקטי על עזה, ורק בהמשך חקירה על הפשיעה שביצעו; לא תמיד החקירה פשוטה. יש במשטרה צוות של מאות חוקרים, בפרקליטות יש עשרות פרקליטים שעוסקים רק במלחמה. ברור שלא כל המחבלים, נתמודד איתם במסלול הפלילי. ברור שיידרשו התאמות בדין".