בנק הפועלים הרוויח 7.36 מיליארד שקל בשנת 2023, עלייה של 12.7% לעומת שנת 2022. הבנק מדווח (7.3.24), כי הרווח ברבעון הרביעי הגיע ל-1.76 מיליארד שקל, ללא שינוי לעומת אשתקד. התשואה על ההון הגיעה אשתקד ל-15%, לעומת 14.8% בשנה הקודמת. הכנסות הריבית נטו של הבנק הסתכמו אשתקד ב-16.1 מיליארד שקל, עלייה של 19.2% הנובעת מעליית הריבית המוניטרית. ההכנסות מעמלות הסתכמו ב-4 מיליארד שקל, עלייה של 4.1%. במקביל, הפסדי האשראי הסתכמו ב-1.88 מיליארד שקל לעומת הכנסות של 34 מיליון שקל ב-2022. הבנק הפריש 1.73 מיליארד שקל להפרשות קבוצתיות ומחיקות אוטומטיות בתחום האשראי, גידול של כמעט פי שלושה לעומת 2022, בשל השלכות המלחמה על מצב המשק והלווים. הטבות המלחמה ללקוחות הבנק עלו עד סוף השנה 159 מיליון שקל; אם ינוצלו במלואן, המחיר לבנק יהיה 470 מיליון שקל. יו"ר הבנק, ראובן קרופיק, אומר: "השווקים הפיננסיים שומרים אמון לממשלה, שהוכיחה לאורך ההיסטוריה כי היא יודעת לבצע תיקונים פיסקאליים בעיתות משבר. על-מנת לשמר את האמון, הממשלה תצטרך להוכיח שוב שביכולתה לבצע תיקונים חריפים כדי לייצב את החוב הממשלתי. על התיקונים יהיה לבטא תעדוף נכון של ההוצאות, כדי למזער את הפגיעה בצמיחה גם בתנאים קשים אלו". על השלכות המלחמה אומר הבנק: "הימשכות המלחמה וההרעה הפיסקאלית מעלים את הסיכון להפחתת דירוג האשראי של מדינת ישראל גם על-ידי שתי החברות שטרם עשו זאת. דירוג האשראי של הבנקים הופחת אף הוא בידי מודי'ס, וכן תחזית הדירוג עודכנה לשלילית. S&P הורידה את תחזית הדירוג לשלילית ופיץ' העמידה את הבנקים ברשימת מעקב שלילית. "חזרת המשק לתוואי צמיחה מהירה ושיקום הפגיעה ביישובי העוטף והצפון מהווים עתה אתגר לאומי. ישראל התמודדה כבר בעבר בהצלחה עם תקופות של הרעה ביטחונית עם השלכות פיסקאליות. תנאי הרקע הנוכחיים יוצרים מורכבות, שכן הסביבה הכלכלית העולמית גם היא פחות תומכת. הריביות בעולם עדיין גבוהות, ההשקעות בחברות ההיי-טק נסוגו וכאמור ענף הבנייה לא חזר לפעילות מלאה. תקציב הביטחון צפוי לעלות בשנים הקרובות באופן ניכר, והוא נוטל משאבים מהמשק. בצד החיובי ניתן לציין שהכלכלה הגיעה למלחמה איתנה, עם חובות נמוכים ומגזר פיננסי יציב. הבנק מעריך כי גורמים אלו יסייעו למשק לצלוח גם את המשבר הנוכחי". עם זאת, הבנק מזהיר: "למלחמה, ובפרט ככל שתתמשך ו/או תתרחב לחזיתות נוספות, פוטנציאל להשפעה שלילית על המשק הישראלי, לקוחות הבנק והבנק עצמו. בין הסיכונים האפשריים ניתן למנות ירידה אפשרית בצריכה הפרטית, ירידה בהשקעות במשק ובכללן השקעות זרות והשקעות בהיי-טק, ירידה בתוצר, גרעון תקציבי משמעותי, הורדות דירוג האשראי של המדינה על-ידי חברות נוספות, עליית פרמיית הסיכון של המדינה, ירידה בפדיון בחלק מענפי המשק, פגיעה בענפי התיירות והבנייה, ירידת מחירי נדל"ן, עלייה באבטלה, פגיעה בעסקים, גידול בהפרשות להפסדי אשראי כתוצאה מגורמים אלו, זעזועים בשווקים ובכללם פיחות, ירידות בשוק ההון, שינויים בעקומי התשואה ובריבית הבנק המרכזי שישפיעו על הרווחיות ועוד. "הממשלה גיבשה תוכניות סיוע למגזר העסקים, למשקי הבית באזורי העימות ולחיילי המילואים אך אלו אינן מכסות את כל הנפגעים מחד ומביאות להגדלת הגרעון מאידך. הכלכלה הישראלית צברה איתנות פיננסית לאורך השנים שהתבטאה בשורה של פרמטרים כמו חוב ציבורי נמוך, עודפים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ויתרות מטבע חוץ גבוהות, אשר תומכים כעת בכלכלת המדינה. "הבנק נכנס למלחמה ברמת רווחיות וביחסי הון, נזילות ומינוף איתנים המאפשרים לו עמידה בזעזועים וממשיך לשמור יחסים אלו ברמות ראויות לאור המצב. אין ביכולת הבנק להעריך בשלב זה כיצד תתפתח המלחמה, ולא כל שכן את ההשפעות הכלכליות והפיננסיות שלה ואת משכן, ובהתאם קיים קושי להעריך את ההשפעות העתידיות על מצב לקוחותיו של הבנק ועל הבנק עצמו. זאת כאשר גם לתמיכה הממשלתית אשר משכה והיקפה העתידי לא ידועים, השפעות כלכליות אפשריות".