"הנטל על מנהיגות הוא לקבל החלטות קשות ולקחת את המדינה למקומות טובים יותר". כך אומר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ק לוּ, בהתייחסו להכרעות הנחוצות לשם סיום מלחמת חרבות ברזל והתקדמות לעבר שלום. הוא דיבר (7.3.24) ביום העיון השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
בנוגע למו"מ על הפסקת אש והשבת חטופים, אמר לוּ: "טעות לומר שהמו"מ על החטופים הסתיים; יש חילופי דברים. כולם מסתכלים לעבר רמדאן המתקרב וחשוב מאוד להגיע להסכם לקראתו. אני לא יכול לומר שהמו"מ יסתיים בהצלחה, אבל אין עדיין לומר שהוא נכשל. הוא חשוב ביותר משום שמדובר באנשים שבסכנת חיים, ולישראל יהיה קשה להתחיל להחלים כל עוד החלופים מצויים בשבי. החזרת החטופים וסיוע לעזה יפתחו את הדלת לתהליכים נוספים, כולל הגדלת הסבירות לשקט בצפון ולנורמליזציה עם סעודיה. יש דברים רבים שקשה לעשות כל עוד רמת הלחימה היא הנוכחית. עם כל יום שעובר קשה להיות אופטימי; משהו חייב להיעשות".
לגבי היום שאחרי, אמר לוּ: "יהיה חייב להיות כוח שישקם את עזה אחרי שהמלחמה תסתיים. מישהו יהיה חייב להדליק את האורות, לפנות את האשפה ולספק ביטחון. הכוח הזה יהיה חייב לבוא מאנשים בשטח, שרבים מהם עבדו עבור הרשות הפלשתינית, כדי לוודא שחמאס לא ישתלט. השאלה מי ישלוט בעזה חייב לעמוד בליבו של כל הסדר עתידי. אני אדם מעשי והייתי מתחיל מהביטחון ברחובות; ראינו בשבוע שעבר [ההסתערות על שיירת הסיוע] מה קורה כאשר אין ביטחון ברחובות".
לדברי לוּ, קל יותר לחשוב על התמונה הכוללת מאשר על כל פיסה שלה, אך קשה לחשוב שפיסות אחרות יסתדרו בלא השבת החטופים. הוא גם סבור, כי הן ישראל והן חיזבאללה אינן רוצות לצאת למלחמה, ולכן יש מקום להסדר דיפלומטי. ואילו הנורמליציה עם סעודיה, חייבה - גם לפני המלחמה - התמודדות כלשהי עם הסוגיה הפלשתינית. "אני יודע שהיום קשה מאוד לחשוב על שתי מדינות, אבל השאלה היא מהי החלופה. אם לא יובטח שהעם היהודי יוכל לחיות בביטחון ושהעם הפלשתיני יקבל פתרון של כבוד - מעגל הדמים יימשך. השאלה איננה כיצד ניתן לנהל את השיח עכשיו, אלא כיצד ניתן להימנע ממנו עכשיו", הוסיף.
לו, אשר נכנס לתפקידו בחודש נובמבר, אמר: "כאשר הגעתי לכאן בעיצומם של ימים שחורים אלה, הייתי המום מכמות הדברים שגורמים לך להיות מלא תקווה. ההתגייסות של הציבור, הסיוע לאנשים שאינם מכירים, היה חוזק שיצא מכך. היכולת לדבוק בחוזק הזה ולהמשיך בו, היא חיונית. אתה חייב להיות חזק מבפנים כדי להתמודד עם אויבים מבחוץ, וזה מקור לתקווה. העולם מתחיל לחשוב על 7 באוקטובר כמשהו שקרה בעבר, אבל בישראל זוהי עדיין טראומה. אם אפשר לפתור את בעית החטופים, אם אפשר להגיע להסדר שיהיה מקובל על רוב שכנותיה של ישראל - למעט אירן ושלוחיה - זה ודאי עדיף על פני בידודה של ישראל".