לפי ההצעה של ביטן וחברי הוועדה, עוסקים שיעלו מחירי שירותים ומוצרים חיוניים באופן חריג בתקופה בה יוכרז מצב חרות ביטחוני, אזרחי או בריאותי, יחשבו לכאלה שביצעו השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן. במקרה כזה יוכל הממונה על הרשות להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים בסך של כ-46 אלף שקלים לתאגיד וכ-25,600 שקלים ליחיד. בנוסף, מוצע כי הממונה על הרשות להגנת הצרכן יוסמך להוציא צו להפסקת ההפרה, ועוסק שיפר את הצו יהיה צפוי לעיצומים בגובה של פי 3 מהסכמים האמורים.

השר ברקת התייחס לעליית מחירים במלחמה, ואמר: "בדקנו איזה כלים יש לממשלה לדאוג לאינטרס הציבורי העליון - להגן על הציבור מפני תופעות בלתי רצויות. בישראל בעידן המודרני לא הייתה מלחמה כזו ארוכה, הרגשתי שחייבים לפתח כלים". לדבריו, הצעת החוק מבקשת לקבוע שבתקופת מצב חירום לא יוכלו בעלי העסקים להגזים בעליית המחירים, באמצעות בדיקת מצב המחירים לפני המלחמה. הוא הוסיף כי לאחר שהצעה כזו שלו נבלמה בממשלה, הוא החליט להשתמש בכלי הביוש האסדרתי.

"יצרנו רשימה שחורה של חברות שהעלו מחירים ללא הצדקה, שכיום כלולות בה החברות הגדולות - שטראוס, אסם, שסטוביץ', ויסוצקי, יכין, זוגלובק, בית השיטה ואחוה. ככל שהציבור יפעל חכם ויבין שלא לקנות מוצרים מהרשימה השחורה כך ייטב לנו", אמר השר ברקת. הוא הוסיף לכך רעיון משלים, שנועד לאפשר לקמעונאים שלא למכור מוצרים של ספקים שהעלו מחירים ואמר כי יחייב את העסקים שהעלו מחירים לסמן את המוצרים שלהם עם מדבקה שחורה. היו"ר ביטן התייחס גם הוא להצעה ואמר כי לא מדובר בפיקוח על מחירים, אלא למנוע ניצול בלתי הוגן של מצב החירום. הוא ציין שכרגע מדובר רק על קנסות, אבל הוסיף: "אני לא פוסל לטפל גם בשיימינג רגולטורי".

ח"כ עופר כסיף ביקש שייקבע בחוק שכל עליית מחירים מעבר להעלאת מחיר עלות תיחשב לעבירה. הוא הוסיף, כי ראוי שהחוק שיחול רטרואקטיבית מאוקטובר האחרון ושיש צורך להבחין בין עסקים קטנים לעסקים גדולים, עליהם יש להשית קנס הרבה יותר גדול. ח"כ אלי דלל אמר שניצול מצב המלחמה גובל בעושק, לדוגמה כשמשנים אריזה של שמן מליטר ל-900 מ"ל ומוכרים באותו מחיר. ח"כ שלום דנינו הוסיף שמדובר בחוסר הגינות, אל על לדוגמה חצתה את הרווח של מיליארד שקל, לדבריו "זה לא ניהול מבריק, הם מכפילים מחיר וגם מחלקים דיבידנד ולמדינה יש מניית זהב". אך מצד שני ביקש להבהיר שישנן חברות מזון שעושות מאמץ בעת מלחמה ויש צורך להיות זהירים בהגדרה מי מפר מחיר ללא הצדקה. הוא ציין שהתחנה הראשונה שצריכה לבדוק האם העלאת המחיר מוצדקת או לא צריכה להיות יסודית ולא 'להתנפל' סתם על כל חברה. ח"כ אורית פרקש הכהן הוסיפה כי הייתה מצפה שהממשלה תסתער על הטיפול בנושא ולא תמתין 154 ימים שוועדת הכלכלה תציל אותה. היא הוסיפה, כי המנגנון המוצע עמום וצריך מנגנון פשוט שיפעל בלחיצת כפתור. ח"כ משה פסל אמר כי אם הממשלה הייתה מייצרת תחרות לא היינו במצב הזה, והבעיה היא שאין תחרות אמיתית בשוק המזון. ברקע זה הביע תמיכה ברפורמת הייבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

מנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה שהייתה שמחה לברך על החוק כי הכוונות טובות וסוף-סוף עושים משהו, אך לטענתה נוסח החוק מאוד עמום ומשחק לידי התאגידים הגדולים. לדבריה "בזמן מלחמה מי שמעלה מעל התייקרות חומרי גלם ותשומות הנטל יהיה עליו להוכיח שההתייקרות היא בגלל התייקרות עלויות שלו. בנוסף טענה, כי ענין המדבקות נשמע רעיון אטרקטיבי אך לא יצא לפועל כיון שהחברות יטענו לעודף רגולציה. מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, הזהיר גם הוא כי החוק לא יהיה אכיף וקרא לפשט אותו.

מנגד, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אביב חצבני, אמר כי מי שקובע את המחיר על המדף הם הקמעונאים ולא היצרנים, וכי צריך להתייחס למחירי התשומות שרואים שהן עולות. מנכ"ל האינטרס שלנו, דור חרל"פ, התנגד גם הוא להצעה ואמר כי יש בה התערבות מוגזמת בשוק שעלולה לייצר עיוותים. נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, אמר כי ההצעה רחבה מידי ועלולה לפגוע בהיצע וכך גם בצרכן.

היו"ר ביטן אמר בתגובה כי יהיה מוכן לוותר על הצעת החוק אם הממשלה תראה לו שיש לה כלים להילחם במי שמעלה מחירים במלחמה ללא סיבה. "בינתיים אנשים הולכים לסופר ולא יכולים לגמור את החודש. בואו נפקח קודם שאנשים יוכלו לחיות", אמר. הוא הוסיף כי בכוונתו לכנס את כל הגופים לדיון פנימי לדייק את הצעת החוק, ולהמשיך את הדיון בה בתחילת השבוע הבא. ברקת אמר בתום הדיון כי צריך לשים דגש על מנגנון פשוט וקל ליישום, שיקבע שאסור להעלות מחירים אלא במקרים בהם היצרן או היבואן ידע להראות שמחירי התשומות עלו. "ההחרגה צריכה להיות מינימלית. צריך להתמקד במה שחשוב לאנשים מעשירונים 1-7, אני מבקש מחברי שבממשלה לצאת מהקיבעון המחשבתי כי זאת תקופת חירום".