עוד אמר היו"ר כי אם המדינה רוצה עידן פלוס עליה, ולא על הערוצים המסחריים, לשלם על כך. ח"כ נעמה לזימי התפרצה לדבריו ואמרה כי מדובר בהצעה מושחתת לטובת ערוץ 14, ביטן הורה להוציא אותה ואמר כי היא באה לעשות הצגות. הוא הוסיף כי המרבב הראשון ייסגר בתוך כחצי שנה ויחסוך 8 מיליון שקל, ובתוך שנתיים ייסגר המרבב השני באופן שיחסוך 42 מיליון שקל, ולא המדינה ולא התאגיד לא יצטרכו לשלם דמי הפצה.

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, הסביר כי מאז תחילת המלחמה מוצע לקבוע כי מי שיישא בתשלום יהיו תאגיד השידור וערוץ הכנסת. מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מישל קרמרמן, אמרה כי לסגירת המרבב יש עלות חד-פעמית של 3 מיליון שקל, וצריך להסדיר מי משלם את זה.

ח"כ ולדימיר בליאק טען כי החוק לא מוכן, ולא ברור איפה זה מטיב עם הציבור. היו"ר ביטן אמר כי היום הצרכן מקבל את עידן פלוס באופן חלקי, והצרכן ירוויח את ערוצי עידן פלוס. שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, אמר כי הכוונה היא שהציבור יקבל כמה שיותר. "אנחנו רוצים לתת לתאגיד להקים יישומון שבהם ייכנסו כל הערוצים, ולא רק דרך המרבב. אנחנו הולכים לחסוך לתאגיד ולמדינה עשרות מיליונים בשנה. המרבב הראשון יכול בתוך חצי שנה להיסגר, זה יחסוך 8 מיליון שקל בשנה".

מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז, אמר כי אנחנו כבר חצי שנה אחרי תחילת המלחמה ועד סגירת המרבב הראשון תחלוף עוד חצי שנה, והתאגיד יצטרך בתקופה הזו לשאת בתשלום של 7 מיליון שקל. השר קרעי הגיב ואמר כי המרבב הראשון ייסגר מיד, וציין כי מאז שנת 2014 לא נמכרה ולו אנטנה אחת שקולטת את המרבב הראשון. הוא הוסיף כי התאגיד היה משלם בכל מקרה 5 מיליון שקלים וחצי על הערוצים הקטנים, בין אם הם נמצאים במערך ובין אם לאו. יוכפז הגיב: "בעקבות החלטה שלך, אנחנו צריכים לשלם 7 מיליון שקל. במקום לעשות עוד הפקות לילדים ועוד תעודה ועוד דרמה, אני צריך לשלם על ערוצים קטנים. השידור הציבורי ישלם עבור ערוצים פרטיים". קרעי הגיב: "המערך עצמו כולו הולך להירדם בעוד שנתיים, כשהיישומון יפעל, ואנחנו נחסוך לתאגיד עשרות מיליונים בכל שנה".

ח"כ יבגני סובה טען כי יש הרבה טלוויזיות שלא קולטות את המרבב השני, ואנשים רבים יצטרכו לקנות טלוויזיה או ממיר חדשים. ח"כ עופר כסיף שאל למה לא לחכות לסגירת המרבב ואז להעביר את הצעת החוק, ו ביטן השיב כי הצעת החוק מבטלת את חובת התשלום למי שעלה לפלטפורמה מתחילת המלחמה ולכן צריך לקדם את החקיקה. כסיף טען עוד כי, הצעת החוק תכשיר למפרע את הפטור שניתן לערוצים מסחריים ובעיקר לערוץ 14. באשר לתשלום על התכנים, אמר כסיף כי לפי ההצעה השר יקבע תעריפים ויש בכך מרכיב פוליטי שיפגע בעצמאות התאגיד. השר קרעי אמר כי הנחה את הרשות השנייה "לדחות את תשלום אגרות התדרים של קשת ורשת, זה 10 מיליון שקל בשנה". הוא אף איים כי אם לא תהיה הסכמה על תשלומי העבר, שתאפשר לכל הערוצים להיות על עידן פלוס מתחילת המלחמה, "אז אין סגירת מרבב ראשון, ותחכו שלוש שנים לשר התקשורת הבא. אני חוסך לכם עשרות מיליונים, ואתם רבים איתי על כמה מיליונים? או שמגיעים להסכמה או שאין סגירת מרבב ואין חוק".

ח"כ סובה אמר כי השר לא מבין את תפקיד ועדת הכלכלה, והוסיף כי הכוונה היא למצוא פתרון. נציגת משרד האוצר, נעם דן, אמרה כי אפשר לסגור מרבב גם בלי לתקן את החוק, אבל עד שלא סוגרים את המרבב והחוק לא נכנס לתוקף, הערוצים נדרשים לשלם. היו"ר ביטן שאל למה לא נסגר המרבב עד עכשיו, ודן השיבה כי כבר חמש שנים מנסים לסגור אותו. יוכפז טען כי זו זכות הקיום של הרשות השנייה. נציגת קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה כי ההצעה שקשת ורשת ישלמו והערוצים אחרים לא, היא לא חוקית. לטענתה, ממשיכים לכפות על קשת ורשת לעלות ולממן את עידן פלוס, בעוד שלמתחרים שמכנים את עצמם טלוויזיה נפוצה נותנים פטור. "האוצר היה צריך לשאת בתשלום עידן פלוס, כמו בכל מדינה אחרת. הטילו עלינו את המס הזה ועכשיו השר נותן למתחרים שלנו לעלות חינם, ואנחנו רוצים את אותו דבר. אנחנו הכיס העמוק של האוצר כי זה נוח", אמרה. היו"ר אמר בתגובה כי הוא לא מקבל את עמדת השר בעניין הזה. הוא ביקש לקבוע בהצעה כי המרבב הראשון ייסגר עד 26 בספטמבר השנה, ואמר כי אם זה לא יקרה - אז ייסגר כל מערך עידן פלוס. הוא אף קרא לצדדים להגיע להסדר באשר לתשלום מאז תחילת המלחמה. "אם לא יהיה הסדר כספי אני אלך עם השר, נשאיר את המרבב ונבטל את הצעת החוק הזו", אמר. הוא הוסיף כי אם לא תהיה הסדרה של המימון מאז תחילת המלחמה, אז יינתן פטור למי שדרשו מהם לעלות למערך: "אני לא נגד התאגיד ולא נגד ערוץ 12, 13, 14 או 9. זאת הצעה שתחסוך כסף לציבור ועשינו אותה במעט הצעת חוק חדשה".