בית המשפט העליון לא יכריע בימים הקרובים בעתירה המבקשת להגביר משמעותית את הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, אם כי השופטים אמרו שהדחיפות ברורה. העתירה הוגשה בידי עמותת גישה, שלפני המלחמה עסקה בסיוע לתושבי עזה לקבל גישה לישראל. ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, הבהיר (4.4.24) ששני הצדדים יוכלו למסור מידע נוסף ושייתכן דיון במעמד צד אחד כדי לקבל מן המדינה פרטים ביטחוניים. "אנחנו מבינים שהמדיניות היא להזרים סיוע הומניטרי בלי הגבלה, ואם תמצאו דרכים להגביר אותו - תבורכו", אמר פוגלמן לנציגי המדינה. בדיון הסתמנו חילוקי דעות בין פוגלמן והשופט יצחק עמית לבין השופט נעם סולברג (ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון). פוגלמן ועמית הדגישו את חובותיה של ישראל על-פי החוק הבינלאומי ושאלו האם נעשה כל הניתן. סולברג עמד על הקשיים המבצעיים וציטט את תשובת המדינה, וזאת לצד הסכמה שמדובר במשבר הומניטרי קשה. שלושת השופטים ציינו בתחילת הדיון את הקושי לקבל מה שפוגלמן כינה "תשתית עובדתית קונקרטית משני הצדדים". סולברג אמר: "זהו משבר הומניטרי קשה ביותר, נוגע לליבו של כל בן אנוש. מה שעושים או לא עושים צה"ל והמדינה - זה צריך להיות מבוסס על תשתית עובדתית. המדינה אומרת לנו שאין משלחת סיוע שלא תתקבל בזרועות פתוחות". עמית שאל את באת-כוח גישה, אסנת כהן-ליפשיץ: "גבירתי יכולה לשים את האצבע היכן הפקק? כי המדינה אומרת שאין שום הגבלה על סיוע הומניטרי, למעט דלק. המדינה גם נותנת נתונים קצת מפתיעים - 44 משאיות נבדקות בשעה; אפשר אולי לחלוק על כך. זאת עתירה חשובה למדינה, ואולי אנחנו ננסה להבין איפה הפקק כדי לחלץ אותו". סולברג הוסיף: "כל מדינה [זרה] רוצה להתפאר בכמויות הסיוע שהיא מעניקה ולכן קשה להסתמך על זה. המדינה אומרת: לפני המלחמה נכנסו 70 משאיות מזון ביום, והיום 140 משאיות. אומנם מעט מזעיר, אבל הכמות הוכפלה". כהן-ליפשיץ חלקה על נתוני המדינה, וסולברג הגיב: "גבירתי רוצה שנספור את משאיות האספקה מ-7 באוקטובר? הייתה מלחמה, מלחמה עזה". עמית: "אני לא חושב שזה העיקר. נצא מתוך נקודת הנחה שהמצב לא טוב. השאלה היא מה צריך לעשות לשיטתכם כדי לפתור את הפקק". כאשר יצאה כהן-ליפשיץ נגד עיכובים בכניסת המשאיות, אמר סולברג: "ודאי שצריך לפקח על המשאיות, אנחנו יודעים שחמאס משתלט".