רב כלאי אסף שרף, רת"ח כליאה בשירות בתי הסוהר: "חוות דעת נציב שב"ס שהונחה מתבססת על עמדות הגורמים המקצועיים. בעת הזו גם לאחר רמדאן, התמונה חדה, ברורה וחד-משמעית בנוגע לאסירים הביטחוניים. רואים צבר רב של ידיעות מודיעיניות עדכניות ומשמעותיות המצביעות על כוונות לפגיעה בסגל, העברת מסרים ועל כוונות לביצוע אירועים שליליים. האסירים הביטחוניים עושים בכלי הזה שימוש לרעה ורואים בדיונים משפטיים פלטפורמה להעברת מסרים - בין אם ביציאה פיזית וגם בדיונים חזותיים- באמצעות עו"ד המעלים שיחות ועידה במקום שיחה חסויה, דרך המשפחות.
"ככל שמחפשים חלופות להוצאה פיזית של אסירים ביטחוניים, זה מגביר את הסיכון לפגיעה בסגל ולהעברת מסרים. במישור המבצעי רואים מגמת עלייה באירועים שליליים כולל תקיפת סגל, אירועי הסתה והכנסת אמצעים אסורים. מכלול זה מקים את העילה לבקשה להארכת ההכרזה ב-28 ימים בשים לב לרמת המסוכנות. אנחנו ערים לביקורת על השימוש ב-VC. קיימנו פגישה עם הסנגוריה הציבורית ועם הנהלת בית המשפט כדי לבחון דרכים לשיפור וייעול המערך".
בהתייחסו לשאלת היו"ר בנוגע לנתונים, אמר: "מבחינת אופן יישום החוק, אנחנו לא מזהים פערים. יש מצבים בהם מתבקשת עמדה ביחס לכמה אסירים והיא מוגשת כעמדה אחת, ולכן טכנית זה נראה כחריגה - אך זה לא כך".
גונדר משנה רפי ג'אנה, רמ"ח מבצעים וחירום בשב"ס: "הנתונים הם צבר של הממצאים שנתפסו, מה שתפסנו לאחרונה הוא מתוך הקיים הלגיטימי המותר בתאים - כך לדוגמה פירוק של מוט אלומיניום".
עו"ד ישי שרון מהסניגוריה הציבורית: "אנחנו מנסים למצוא דרכים יצירתיות למדרג מסוים שיאפשר הבאת אסירים ביטחוניים מסוימים לדיונים בבית המשפט".
לשאלת ח"כ
טלי גוטליב, כמה אסירים בעבירות טרור מיוצגים ע"י הסנגוריה, השיב כי אחוזי הייצוג נמוכים לגבי אסירים ביטחוניים ועוד יותר מכך לעצורים ואסירים מכוח חוק המאבק בטרור. אחוזי הייצוג הכלליים של הסנגוריה עומדים על 60%-70% ובנוגע לביטחוניים מעריך, 10%-20%, תלוי בסוג העבירה".