שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, דחה על הסף (2.5.24) את בקשתם של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ורעייתו, בר כץ, לערער על הרשעתם בפרשת היציאה והכניסה התרמיתיות בנתב"ג. גרוסקופף קבע, כי השניים לא העלו סוגיות עקרוניות המצדיקות דיון בגלגול שלילי, לאחר שהורשעו בבית משפט השלום בראשון לציון וערעורם נדחה בידי בית המשפט המחוזי מרכז. נוה ובר הורשעו בקבלת דבר במרמה, בכניסה לישראל שלא כחוק וביציאה ממנה שלא כחוק, והם נדונו לחודשיים מאסר על תנאי ולקנסות בני 2,000 שקל. נוה וכץ - שהיו כבר אז בני זוג - ביקשו להסתיר מרעייתו דאז של נוה, חני נוה, את עובדת נסיעתם המשותפת לתאילנד בספטמבר-אוקטובר 2018. הם הורשעו, כי לשם כך הם פעלו במשותף במרמה, כדי לאפשר לכץ לצאת מהארץ ולהיכנס אליה בלא רישום. השניים פעלו בדרך שהציע נוה, ולפיה הוא יקבל את אישור המעבר (gate pass) וימסור אותו לכץ. ביציאה מן הארץ קיבל נוה את האישור בעמדה הממוכנת, השניים השתהו כדי שייווצר הרושם כאילו גם כץ קיבלה אישור ואז מסר נוה לכץ את האישור שלו. כץ העבירה את האישור בשער האלקטרוני ואילו נוה נצמד לנוסעת אחרת והשתחל איתה. השניים פעלו בצורה דומה כאשר שבו ארצה, אך נתפסו.

המעמד הציבורי הוא שיקול רלוונטי

גרוסקופף אומר כי "על אף ניסיונם של המבקשים לשוות לטענותיהם נופך עקרוני, בקשת רשות הערעור שלפניי אינה עומדת באמות המידה הללו, שכן היא נטועה היטב בעניינם הקונקרטי של המבקשים, וביישום הדין על נסיבותיהם". לדבריו, הרשעתם של נוה וכץ בקבלת דבר במרמה - כאשר ה"דבר" הוא הסתרת תנועותיהם - פוסעת בתלם החרוש של הפסיקה, שכן משמעותו של "דבר" היא רחבה מאוד. התביעה הייתה רשאית להעמיד לדין את השניים הן בעבירה הכללית של מרמה והן בעבירה הקונקרטית על חוק היציאה מישראל, שכן יש לה פררוגטיבה רחבה בניסוח כתבי אישום, ובוודאי שאין מקום לדון בכך בגלגול שלישי - ממשיך גרוסקופף. ניתן גם היה להרשיע אותם בשתי עבירות אלו, שכן החוק מאפשר הענשה בשתי עבירות על אותו מעשה ומונע רק ענישה כפולה. רוב הבקשה הוקדשה לטענה כאילו אכן נגזר עליהם עונש כפול, אך גרוסקופף אומר שבפועל נגזר עונש אחד בלבד וגם הוא בתחתית המתחם. נוה וכץ טענו עוד, כי מעמדו הציבורי של נוה היווה שיקול מרכזי ופסול בהעמדתם לדין. על כך אומר גרוסקופף, כי מעמדו הציבורי של אדם הוא שיקול רלוונטי בהחלטה על הגשת כתב אישום נגדו, והדברים נכונים גם בנוגע לגזירת העונש. לבסוף דחה גרוסקופף את בקשתם של נוה וכץ לערער על ההחלטה שלא להימנע מהרשעתם. הוא אומר כי אין זה התיק המתאים לדון בשאלה הרוחבית של הרשעת עורכי דין, שכן דחיית בקשתם נבעה בעיקרה מכך שהעבירות בהן הורשעו מחייבות הרתעה. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד בועז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רוה.