רינה ננדה וקסמן סיפרה בדמעות: "עמדתי בקיסריה עם שלט ומבלי שעשיתי שום דבר שעט לעברי קצין בכיר מאוד, ששמו כבר הוזכר, סטר לי ושנייה אחר כך הוא אחז בי וניסה להעלות אותי מעל המחסום, ויש הקלטה של כל הסיפור הזה שהוא אומר לי 'בואי, אני אראה לך מה זה'. המוחים הצליחו לסייע לי ואז הוא עבר ליולנדה. אחר כך כשעמדתי מאחורה ורעדתי מפחד, יותר מעשרה שוטרים הקיפו אותי, הפילו אותי ועוד אישה על הרצפה והתוצאות של כל זה הן על הגוף שלי. לקחו אותי והטיחו אותי ליד הזינזנה ושם, אני לא מתביישת לספר, עשיתי פיפי במכנסיים. אישה בת 55 שלא נתנו לה ללכת לשירותים. אני יכולה להיות אימא של כמה מהשוטרים שדיברו אלי מאוד לא יפה. חיכיתי שלוש שעות וחצי בתחנה ואותו קצין בכיר הגיע, צעק עליי, השתמש כלפי בשפה לא יפה ועשה ממני משוגעת שממציאה דברים. אני זאת שהוכיתי, אבל בכתב האישום אומרים שאני פצעתי והיכיתי את הקצין ושאני זאת שהפכתי את המחסומים בכוח. בצילומים רואים בדיוק את ההפך - שהרימו אותי ואת יולנדה מעל המחסומים. במעצר חוויתי אירועים שבהם פחדתי על הכבוד הנשי שלי. שוטרת שיכלה להיות הבת שלי הכריזה עלי בתור 'סחורה' לאנשים של השב"ס. אלו דברים שלא יכולים להתקיים במדינה דמוקרטית".

אל"ם (מיל') שמי עטר סיפר באריכות ובדמעות על סיפור מעצרו האלים בביתו בקיסריה, שלדבריו גרם לתסוגה בטיפול שלו כהלום קרב. "אני בן 76 ואני הלום קרב ברמה גבוהה. הגיעו אליי 30 שוטרים והקיפו את ביתי בקיסריה בזמן שיושבים אצלי חברים מימי שירותי בצה"ל. בעקבות המעצר שלי אני סובל מחבלות, לא מצליח לישון ולא מצליח לתפקד. איך קצין כמו פולק שהגיע אליי הביתה ועצר אותי יכול לשרת במשטרת ישראל? הוא איש שאסור לו להישאר דקה נוספת במשטרה. הוא פוגע גם במשטרה ובשוטרים שלו". לירז רימון, תושב פרדס חנה כרכור, אמר כי בכל פעם שמפקד המחוז דני לוי מגיע להפגנה יש הסלמה מיידית ביחס למפגינים. הוא תיאר מקרה בו מכת"ז התיז זרם בכינון ישיר על מפגינים שעמדו על מדרכה וגרם לפציעתם של עשרה מהם. לדבריו, בתקופה האחרונה שומעים על עוד ועוד מובילי מחאות שמגיעים לשיחות הבהרה בשב"כ.

ניצב משנה גלעד בהט, רמ"ח אח"מ וטכנולוגיה, השיב על הטענות בשם המשטרה: "נשמעו הרבה מאוד דברים, והם גרסה של צד אחד לאירועים. המשטרה אחראית לביטחון הציבור כולו - המוחים, תושבי המקום ונבחרי הציבור. אחד הערכים שחשובים מאוד למשטרה הוא חופש הביטוי, אבל חופש הביטוי נגמר במקום שבו מתחילות עבירות פליליות. אנחנו נעמוד על כך שההפגנות יתקיימו אך עד גבול מסוים שאותו קבע המחוקק, והגבול הזה הוא עבירות פליליות. מרבית המוחים בהפגנות השונות באים להביע את עמדתם והמשטרה תכבד אותם, אך כשיש קבוצות או קומץ שבוחרים לבצע עבירות פליליות כמו תקיפות שוטרים וכמו גרימת נזק, המשטרה תטפל בזה כפי שהחוק מורה לה. אם הוא צריך להיחקר הוא ייחקר וכך אנחנו נוהגים. המשמעות המעשית של הדברים האלה היא שמי שמבצע עבירות פליליות - המשטרה תחקור ותטפל בזה. ככל שיש אירועים שבהם יש חשד שהשוטרים התנהלו שלא כדין יש ערכאות שחוקרות את השוטרים". יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל שאל את נצ"מ בהט האם יש בקשה לבדוק את התלונות נגד משטרת חדרה, ובהט השיב כי אינו יודע לגבי התלונות שמוגשות למח"ש ושיעדכן את הוועדה לגבי הסטטוס של התלונות שהוגשו לקצין תלונות הציבור. סגן ניצן יניב רונן, קצין אג"ם של מחוז החוף, הוסיף: "אנחנו שומרים על האיזון והמידתיות הנדרשת. אנחנו מתמודדים עם שיימינג מתמשך לגבי קצינים ובני משפחותיהם, אבל איש לא מונע מהמוחים להגיד את האמירות שלהם. יש קו עדין בין מחאה לגיטימית לעבירה פלילית. יש מעצרים ואנחנו מביאים את האנשים לתחנה ולבית המשפט, ולחלק מהדברים יש תימוכין וסרטוני וידאו".

ח"כ גלעד קריב (העבודה), מיוזמי הדיון אמר: "שניים מהאנשים שנרשמו לדיון והיו אמורים לדבר, לא נמצאים איתנו - הראשון הוא לירון שנעצר על-ידי המשטרה ופונה בלילה לאיכילוב, וסרטונים מצביעים על אלימות קשה מצד שוטרים נגדו והדוברת השנייה, הד"ר יולנדה יבור, שנמצאת במעצר למרות שההתנהגות שלה בהפגנה הייתה ללא דופי". הוא מחה על היעדר נציגות בכירה של המשטרה בדיון ועל התעלמות הפיקוד הבכיר מפניות של חברי כנסת ואזרחים בנוגע להתנהלות משטרת חדרה בהפגנות בקיסריה. "אנחנו פועלים להגן על זכות המחאה של האזרחים וגם על משטרת ישראל ועל היכולת שלה לפעול רק במסגרת החוק וממניעים ענייניים". עוד טען קריב: "יש במשטרת ישראל מגמה מטרידה מאוד של אי-הקפדה על זכויות אזרח וזכותם של מוחים למחות נגד החלטות הממשלה. חלק גדול מהדברים שאני מדבר עליהם הם דברים שראיתי במו עיני. יש בקיסריה הפרת חוק ברורה וסדרתית מצד גורמים במשטרת ישראל, והפרת החוק הזאת לא זוכה למענה מהדרגים הבכירים במשטרת ישראל. חלק מהתופעות המטרידות מתרחשות גם במקומות אחרים בארץ, אבל המקרה בקיסריה חריג בהיקפיו ובעוצמתו. לצערי, אנחנו יכולים להוכיח שמאחורי הפעולות של המשטרה בקיסריה יש גם תפיסת עולם פוליטית וראינו את זה באמירות פוליטיות מובהקות מצד קצינים בכירים נגד המוחים ונגד ההפגנות בקיסריה. ראיתי במו עיני שימוש בכוח מופרז וניסיונות להטיל מגבלות על זכות המחאה, וכן את הסירוב של קציני משטרה בכירים להסביר את הבסיס החוקי לפעילותם ואת הפגיעה בזכויות עצירים. החמור ביותר הוא ששמענו קצינים שאומרים שקיבלו הנחיות מלמעלה לסיים במעצרים את הלילות של ההפגנות. אנחנו פה נדרשים לפיקוח על משטרת ישראל כי כל הגורמים האחרים נכשלו בכך". קריב ביקש לדעת מדוע המשטרה מחרימה טלפונים של מפגינים שמצלמים את ההפגנות, ומדוע אין מסמכים רשמיים על ההחרמה.

ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) אמרה כי היא מכבדת את המשטרה, אך הייתה בהלם כהגדרתה לאחר שראתה סרטונים של שוטרים "נכנסים" במפגינים. ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) הוסיף כי יש אינספור מקרים של אלימות שנתקל בהם על גופו ושטייחו אחר כך. "במקום להגן על משפחות החטופים ולתת להן למחות, תוקפים אותן, ואין לי ספק שרוח הבלהות היא למעלה. מיישרים קו עם השר העבריין המורשע, חלק כדי להתקדם וחלק כדי למצוא חן. לא מדובר בכל המשטרה, אלא בשוטרים מעטים במחוזות שונים שמתנהגים כמיליציה פרטית של השר העבריין וזה עלול להגיע גם לכדי רצח.

יו"ר הוועדה פוגל סיכם את הדיון ואמר: "שמעתי את העדויות וגם לי ירדו דמעות, כי לא כיף לשמוע את זה. אני מצפה מהמשתתפים להקשיב בדיון, ואני אומר לכם - יש לנו משטרה נהדרת ומפקדים נהדרים. תעזרו לי לשים את האצבע ולתקן במקום שצריך לתקן. נקיים דיון המשך בהשתתפות נציגות בכירה של המשטרה - המפכ"ל, מח"ש ומפקד המרחב - ונקבל תשובות על השאלות ששאלנו כאן. הזכות להפגנה היא המשך טבעי של מה שאנחנו מכירים כחופש ביטוי בשילוב עם חופש ההתארגנות, וכל אחד מאיתנו רוצה לכבד את זה ולשמור על זה. הפגנה היא הדרך הכמעט הכי טובה שיש לציבור לבטא את עצמו באופן פומבי, אך עם זאת, יש לנו את אותה חובה לשמור על הסדר הציבורי והאינטרס הציבורי".