רס"ן ענאן סרחאן (צה"ל) הסביר מה המשמעות של שטח צבאי סגור: "בסופו של דבר, סגירת שטחים משמעותה שלא ייכנס אף גורם לשטח למעט עם אישור מפיקוד העורף עם החרגה למי שמתגורר בשטח וכוחות הביטחון". עו"ד איילת לוי נחום, יועמ"ש לוועדה, אמרה כי החוק המוצע בא להסדיר את אירוע הילולת מירון הגם שהוא מתקיים בצורה מצומצמת. "אירועי הילולת מירון צריכים להיות מעוגנים בחקיקה ראשית בעקבות המלצת וועדת החקירה. החוק הוא כללי ולא נקב במספר השוהים או אלה שיכולים להיכנס ונצטרך להתאמו למתווה המצומצם. יוסי דייטש, מתכלל ההילולה במירון, טען כי הדרישה של המשטרה הייתה להביא כ-200 סדרנים בכל משמרת. תת-ניצב, משה פינצ'י, ממשטרת ישראל, הוסיף, כי "כמו בכל אירוע שמתקיים, יש הפקה וסדרנים מטעמו הנדרשים בכל אירוע אזרחי. המספרים המדויקים עדיין לא נקבעו". עו"ד נירית להב-קניזו ממשרד המשפטים הבהירה כי גם תושבים המתגוררים באזור מירון אינם יכולים להיכנס למתחם ההר המוגדר כ'אזור סגור' ללא אישור. קרן פטל, מנכ"ל מועצה אזורית מרום גליל: "יש הרבה מאוד אנשים המחזיקים 'תושב מירון' ולא גרים כאן וגם ההפך הוא הנכון. לכן לא צריך להשאיר לשיקול דעת של שוטר מי נכנס או לא. אפשר להנפיק היתרי תושב מיוחדים לצורך הימים הללו ולא להותיר זאת רק להגדרה של תעודת זהות. היא הבהירה כי לא מדובר בשנה רגילה ושום אירוע נוסף במרחב מירון לא צריך להתקיים. אנחנו במלחמה פה. יש להוריד את כל ההגדרות". לשאלת יו"ר הוועדה, פוגל, מי אחראי על האירוע? השיבה: "נכון לרגע זה נקבע שזה השר, אבל אין לו סמכות מול הצבא והמשטרה".

נצ"מ אלעזר כהנא, יועמ"ש במשטרה, הסביר כי בכל תחומי מדינת ישראל האחריות על פיקוד אירוע הוא מפקד המשטרה בהיבט הכללי של ביטחון הציבור. אבל יש מצבים כאשר הצבא מכריז על שטח סגור הוא לוקח את האחריות אליו. יש אירועים שהאחריות היא משולבת לגורמים השונים והאחריות מתחלקת לתחומים בהם עליהם הם אמונים. עדיין הפיקוד הכללי על האירוע הוא של מפקד המחוז".

עו"ד יערה לברגר ממשרד המשפטים הבהירה כי הדברים לא סותרים כהוראת שעה בשנה המסוימת הזו ויש בה נסיבות ביטחוניות משמעותיות אבל עדיין האירוע עצמו הוא לא אירוע ביטחוני אלא דתי. ולכן הסמכויות צריכות להישאר בידי השר ולהבהיר את אחריותו של פיקוד העורף. יו"ר הוועדה אמר כי "המשטרה ביקשה מספר מסוים סדרנים. כל נושאי התפקידים בהם: מד"א, כב"א, רט"ג ועוד האלה מגיעים לבין 200 ל-400 איש בכל נקודת זמן בתוך המתחם בהר מירון מעבר לתושבים. אנו מחילים מגבלה כדי למנוע הגעה של אלפים או עשרות אלפים להר ולכן אנחנו מדברים על המינימום הנדרש". רפ"ק סלבה בוצ'וק (משטרת ישראל) הגיב לדברים ואמר כי המשטרה ומפקד המחוז מתנגדים לכל קיום של אירוע, גם לא זה של המניין, לנוכח המצב; וכי החלטה סופית היא של הדרג המדיני.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "לא יכול להיות ולא רצוי שלא נאפשר מסורת הדלקה של מאות שנים אפילו במסגרת מצומצמת. אי-אפשר שבגלל זה לא נוכל לקיים הדלקה גם של עשרה אנשים". המתכלל דייטש הוסיף: "אנחנו משדרים לעם שאנו אחראים ומקיימים את המסורת. אבל היות שאנו במצב ביטחוני קשה, השר הציע 10 אנשים במעמד הדלקה. אם לא תהיה הדלקה, יהיו 800 כוחות ביטחון במתחם ולא 400, כי יהיו יותר מסתננים בגלל זה. יש לקחת את זה בחשבון". יו"ר הוועדה ביקש מנציגי צה"ל להבין מה היקף האנשים המורשים להיות במתחם החל עם כניסת צו האלוף לתוקף ביום א'. אל"ם (מיל') משה אבן חן, רמ"ט מחוז צפון, צה"ל: "מבחינת מפקד פיקוד העורף, מיום א' יחול צו סגירה על מתחם מירון כדי למנוע מאנשים להגיע (למעט תושבי מירון). במתחם ההר יתאפשר ל-30 איש לשהות, לא כולל כוחות הביטחון, בכל רגע נתון. כל בקשה מעבר לכך תיבחן בתהליך החרגה של מפקד פיקוד העורף. כל זאת, כפוף להערכת מצב". פוגל ביקש כי רשימת ה-30 שיאושרו על-ידי משרד ירושלים ומסורת ישראל יועברו לידי המשטרה מבעוד מועד. עמיחי לוי, נציג משרד התחבורה, ביקש כי תהיה התייחסות להגדרת האזור כמוגבל לכניסת כלי רכב וקווי תחבורה למעט קווים מצומצמים לאותם יישובים לאזור מרגע כניסת צו האלוף לתוקף. בתום הדיון, אמר יו"ר הוועדה: "מבחינתי, ההילולה היא אקט מסורתי יהודי והוא חייב להתקיים. אנחנו מקיימים אירוע בתנאי מציאות שונים וקיבלנו לכך דוגמה היום. לכן צריך לעשות את כל ההכנות הנדרשות. מדובר באירוע שיש בו ארבעה אלמנטים בלבד: הדלקה מרכזית, שני אירועי הדלקה נוספים ותפילה במערה, זה כל האירוע שיהיה". לאחר גיבוש הנוסח הסופי, תתכנס הוועדה להצביע על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.