יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר: "את החוק הזה אנחנו מקדמים בין היתר לבקשת המל"ל וגורמי הביטחון, שסברו שגם בימי המלחמה חשוב מאוד לקדם את החוק כדי לשפר את ההגנה על התשתיות הלאומיות ועל פרטיות האזרחים אל מול המתקפות המתרחשות גם במרחב הווירטואלי, וגם לאפשר לכלכלה הישראלית לצלוח את המשבר הכלכלי המלווה את המשבר הביטחוני. לכן אנחנו מקדמים את החקיקה למרות שהמעברים הללו קשים מאוד עבורי ועבור יתר הנוכחים". עו"ד ראובן אידלמן, יועמ"ש הרשות להגנת הפרטיות: "עד כה עסקנו באכיפה המנהלית והיום נעסוק בסמכות החקירה הפלילית. בארבע השנים האחרונות הועברו לפרקליטות 12 תיקים והוגשו שבעה כתבי אישום. נפתחו 24 תיקי חקירה וזו פעילות משמעותית שיש לעגן אותה במפורש בחקיקה. האכיפה המינהלית היא בדרך כךך מול ארגונים המחזיקים מאגרי מידע ולאחר החקיקה תהיה סנקציה של עיצומים כספיים. באכיפה פלילית חוקרים את האדם העבריין - פצחן או עובד מאגר מידע, יכולים להיות סוחרים במידע. היו מנהלים בחברת סלולר שהועמדו לדין והורשעו וגם חברת הסלולר על שימוש במידע". היו"ר רוטמן: "היקף התיקים לא גדול, אך גם ברשויות אחרות שיש להן את כלי האכיפה הפלילי, הוא לא גדול, מתוך הנחה שהרעיון הוא למצות כלים אחרים לפני הכלי הפלילי. השאלה אם היום כשיהיו כלי אכיפה מינהליים האחוז ירד עוד יותר, והאם לאור ההיקף מוצדק לאפשר את הכלי ולעגן אותו כשהכלי קיים כיום מכוח הסמכה של השר לביטחון לאומי. למה לא להשאיר את הכלים הקיימים".

ח"כ טלי גוטליב: "לא צריך להידרש בכל דבר לחקיקה. יש חקיקה קיימת והסמכות ניתנת, מה הצורך בכלי כזה, כשאפשר להדק ולדייק את החוקים הקיימים ולאור כך שיש רק 25 תיקים". עו"ד אידלמן: "בהנחה שיש עבירות פליליות, התפיסה היא שצריך לעשות זאת הגורם הנכון. המטרה העיקרית היא לחזק את הגנת הפרטיות, ואם הוועדה סבורה שנכון שהרשות תמשיך לעשות את החקירות הללו כפי שעשתה כבר 15 שנים, דרך המלך היא בחקיקה ולא בהסמכה פרטנית. העולם הפלילי צריך להיות מוסדר בחקיקה".

עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות: כל הממשלות הסכימו על כך שהדבר צריך להיות מעוגן בחקיקה מסודרת וזו ההתפתחות החקיקתית. יש הבנה שכדי לחזק את ההגנה נותנים גם את הסמכויות הפליליות לאותם רגולטורים המתמקצעים בתחום". לשאלה האם תהיה ירידה בעקבות הכלים הנוספים שמקבלים בהצעת החוק, השיב סממה: "אני ממש לא רואה את הירידה, אלא מדובר בהתנהגויות מסוגים שונים. גם היום יש מקרים שהם על התפר בין עבריינות פלילית להפרות רגולטוריות רגילות ובהם אנחנו מכריעים. אני לא רואה שום שינוי במצב או בכמויות. אנחנו מקפידים מאוד בשיקול הדעת ובשימוש בסמכות הפלילית, ולכן אלו המספרים. "מתוך ניסיון היום-יום, בסוף, הסדרה יציבה עם עוגן משמעותי, להבדיל מ'טלאי על טלאי', מאפשרת התפתחות של התחום, והיום אנחנו במצב בו יש קושי בהתפתחותו". רוטמן: "אני מבין את האמירה של ח"כ גוטליב, ואם הייתה לנו מחלקת פרטיות במשטרה שחקרה והגישה כתבי אישום אולי היינו מחליטים אחרת, אבל במקרה זה, כשהזמני הפך לקבוע, יש טעם לעגן את הכלי בחקיקה. לא מדובר על הוספת סמכויות חדשות ויש לאפשר את האופק והקיבוע במקרה זה".

הוועדה דנה בסמכויות האכיפה, ובהן סמכות העיכוב, במסגרתה יתאפשר לחוקר של הרשות להגנת הפרטיות לעכב חשוד או עד. הוועדה טרם הכריעה בנושא, אך מהדיון עולה כי הנוסח יאפשר סמכות עיכוב בהקשר של חשודים בלבד. גוטליב: "סמכות העיכוב שוללת חרות מאדם ומאפשרת אף להשתמש בכוח לצורך העיכוב. לרשות יש כוח אימתני על האזרח ויש לוודא שהסמכות תהיה מצומצמת. עד היום לא הייתה בידיכם את הסמכות, ואם אדם לא רוצה לבוא לחקירה במקרה של דחיפות - תבוא משטרה. יש לוודא שסמכות העיכוב לא תהיה לצורכי חקירה". עו"ד אפרת חושן מנדל, מנהלת המחלקה הפלילית ברשות להגנת הפרטיות: "כיום אין לנו סמכות עיכוב והדבר מקשה על חקירות. במצבים בהם מפתיעים את החשודים עם צו חיפוש, כיום המצב הוא שהחוקר יכול לבקש 'בבקשה, בוא איתי'. ברוב הגדול של המקרים אנחנו לא מזמינים משטרה ובפועל מתפשרים על כך שיבואו בתוך שעה או שעתיים. הסמכות נועדה למנוע שיבוש בחקירה, לייצר רצף ולהביא אדם נכון בזמן הנכון לחקירה באירועים הקריטיים. מעולם לא ביקשנו סמכות מעצר ואין לנו עניין לעצור אנשים. מדובר על עבירות צווארון לבן ובדרך כלל יש שיתוף פעולה, אבל יש מקרים בהם חשודים התפרעו וקיללו, ואנחנו מאמינים שעצם קיום הסעיף יסייע בביצוע המשימה".