סרוגו הצביע גם על עליות חדות במחירי חומרי הגלם והעבודה, שגורמות לקשיים כלכליים לחברות הבנייה ולעלייה במחירי הדירות. הוא הזהיר כי אם הממשלה לא תפעל בדחיפות, המצב יחמיר עוד יותר ויגרום לפגיעה קשה בכלכלת המדינה.

ביקורת על התנהלות הממשלה

חברי כנסת רבים תקפו את התנהלות הממשלה בטיפול במשבר. ח"כ אליהו רביבו מתח ביקורת על הסחבת בהבאת עובדים זרים ועל ההחלטה לגבות אגרות גבוהות על העסקתם, שלדבריו פוגעת ביכולת של הקבלנים להעסיק עובדים. ח"כ אלי דלל הצביע על כשלים ביורוקרטיים ואסדרה מכבידה שמקשים על פעילותם של הקבלנים. חברי כנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת על מדיניות הממשלה כלפי המגזר הערבי. ח"כ יוסף עטאונה מחה על הריסת בתים של בדואים בנגב, וח"כ אימאן ח'טיב יאסין קראה לממשלה לתת מענה לצורכי הדיור של החברה הערבית. ח"כ ולדימיר בליאק האשים את הממשלה ביישום מדיניות מפלה לטובת המגזר החרדי, על חשבון אוכלוסיות אחרות.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, הציג את מאמצי המשרד להתמודד עם המשבר. הוא ציין כי המשרד מקדם מיזמים חדשים, מסבסד פיתוח ומעודד התחדשות עירונית. עם זאת, הוא הודה בקושי בהבאת עובדים זרים ובאתגרים הניצבים בפני הענף. גולדקנופף: "אין ספק שאנחנו בשנה קשה מכל הבחינות, שנת מלחמה, השנה קודמת גם לא הייתה קלה, הייתה העלאת ריבית, התמודדנו עם הדברים הללו, הבאנו לעסקות ומכרזים, לצערנו אנחנו בעידן קשה, עידן המלחמה שתוקף אותנו מכל הכיוונים". לעניין המחסור בעובדים זרים השיב: "אנחנו ערים לבקשת הקבלנים לעניין עובדים זרים, כרגע אין החלטה לגבי הפלשתינים מצד הממשלה, לכן אנחנו עושים את כל המאמצים להביא עובדים זרים מהודו, מסרי לנקה וממדינות נוספות. הדרך קשה, היא מלאה אבני נגף, ביטלנו הרבה חסמים, שלחנו גם משלחות, מיינו אילו עובדים מתאימים למה, הצלחנו להביא חלק, לא כפי שחשבנו, עדיין למעלה מ-14 אלף עובדים זרים נכנסו מה-7.10. יחד עם זה הקדשנו שני מיליארד שקל לנושאים שונים לחיזוק הענף: 1.1 מיליארד לסבסוד פיתוח, כדי שכל דירה באזור עדיפות לאומית יהיה סבסוד של 50 אלף שקל לדירה, הדבר הזה מוכיח את עצמו במכרזים שבעבר נפלו, וזוכים בהם קבלנים. בנוסף הקדשנו כמה מאות מיליונים לרשות להתחדשות עירונית, רק בשבועות האחרונים חתמנו עם חמש ערים. השקענו גם מיליונים בתמרוץ לשחרור קרקעות למגורים. אנחנו נותנים גם עדיפות של 20% לחיילי מילואים, בערך 5,000 דירות בערים שונות. משרד השיכון עוסק בנוסף בהערכות של בנייה של עיר חרדית חדשה, כסיף. אנחנו גם בונים בקריית גת לכלל המגזרים, אנחנו מקווים שנוכל להביא ברכה לציבור גם בימים קשים אלה". מנכ"ל משרד השיכון הציג נתונים על ירידה בהתחלות בנייה (72 אלף ב-2022 לעומת 62 אלף ב-2023) ובהשקעות בענף [הכוללות את כל ההוצאות הנלוות לבניית פרויקט למעט ערך הקרקע] - ברבע השלישי של 2023 הושקעו כ-30 מיליארד שקל, ברבעון הרביעי של 2023 הושקעו כ-14 מיליארד שקל בלבד, וברבע הראשון של שנת 2024 כ-19.5 מיליארד שקל. עם זאת, טען כי הממשלה פועלת להגדלת היצע הקרקעות ולהסרת חסמים ביורוקרטיים. המנכ"ל הציג כי במסגרת גמר בנייה ישנן קרוב ל-60 אלף יחידות. "במסגרת שיווקי 2024 פורסמו 29,530 יחידות דיור במכרז ובפטור, נרשמו 10,652 עסקות של יחידות דיור במכרז ובפטור, ופורסמו כ-18,000 יחידות במסגרת מודעות עם חוברות, נראה במחצית השנייה של השנה מסה הרבה יותר גדולה". בנוסף, במסגרת עסקות של רכישות דירות חדשות ויד שנייה הוצג כי לאחר ירידה לכ-2.4 אלפי עסקות בחודש אוקטובר, עמדו מספר העסקות על כ-8,000 בחודשים ינואר עד מרס 24'. מבחינת מספר העובדים בענף הבנייה, הוצג כי ברבעון הראשון עומד המספר על למעלה מ-94 אלף, לעומת פחות מ-75 אלף לאחר ה-7.10 ולעומת כמעט 143 אלף לפני המלחמה. המספר כיום כולל: 38 אלף עובדים זרים, 6,000 פלשתינים בהיתר, ולמעלה מ-50 אלף ישראלים. לפני המלחמה כלל הענף 26 אלף עובדים זרים, וכ-45 אלף עובדים ישראלים, לצד 72 אלף עובדים פלשתינים. עוד ציינו במשרד כי טיסות נוספות עם עובדים מהודו נוחתות בימים האלה בישראל. עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית: "בשנת 23 אושרו תוכניות עם 41 אלף יחידות דיור, מספר כמעט זהה לשנת 22, זה מראה על המשך פעילות למרות המלחמה. בהיתרי בנייה הייתה ירידה קלה בהתאם לפעילות במשק, הוצאו היתרים ל-23 אלף יחידות בהתחדשות עירונית. חילקנו כ-250 מיליון שקל מענקים לפרויקטים שאין בהם כדאיות כלכלית". דוריה גנות, אדף התקציבים במשרד האוצר: "אנחנו מודעים מאוד למה שקורה בענף ופועלים כדי לשפר את מצבו, בחודש פברואר עברו למעלה ממיליארד שקל לטובת ענף הבנייה, עיקריה הגדלת היצע קרקעות, הנחות, עובדים זרים, תמריצים להעסקת ישראלים בענף, חלקם יושמו מהר יותר, אנחנו עוסקים בזה כל הזמן. יש צעדים שיזמנו, ויש צעדים מורכבים יותר שמצריך זמן כדי ליישם, אנחנו עוסקים כל הזמן בהגדלת היצע לכל האוכלוסיות בכל הארץ". ח"כ ינון אזולאי: "בחנתם הורדה של מחירי השיווק של הקרקע? בחנתם את הפרטת רמ"י? כולם מבינים את המצב, השאלה - מה עשיתם כדי להוריד את המחיר? האם אפשרתם לקק"ל לשווק את הקרקעות שלהם לבד? הייתם צריכים לפחות ליזום צעדים. הדיור הציבורי, האזרחים הכי חלשים - אנחנו רוצים לקדם חוק - אפילו דירה אחת לא נותנים להם לקנות, היו אמורים להיות שני מיליארד לצורך כך, מה איתם ומה עושים עם החוק הזה?" בתום הדיון סיכם השר גולדקנופף ואמר: "אמרתם שכל הדירות שלקחו יד שנייה היו הכל חרדים, אבל מתוך 1,000 דירות שניתנו רק 79 דירות ניתנו למגזר החרדי כל השאר ניתנו למגזר החילוני והכללי ביניהם גם ערבים. לקחת כל דבר ולהשמיץ את הציבור החרדי כי כך בא לכם אז זה צריך להוריד קצת את הפרופיל". חברי הכנסת קראו לממשלה לפעול בדחיפות להבאת עובדים זרים, להורדת מיסים, להסרת חסמים ביורוקרטיים ולמציאת פתרונות דיור לכלל האוכלוסיות בישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון בהבטחה לקיים דיונים נוספים בנושא ולקדם פתרונות למשבר. הוא הדגיש את הצורך בפעולה מהירה כדי לסייע למשפחות רבות הזקוקות לדיור.